שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשת וישב!
ובפרשתנו, לאחר שהאחים של יוסף שונאים אותו שנאת מוות, כפשוטו, מוכנים אפילו להורגו, אביו, יעקב, אומר לו: "וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר" (בראשית לז, יד).
כלומר, האחים ששונאים אותך, כאשר האבא יעקב לא ידע מכל, הלכו לרעות את צאנם בעיר אחרת, "לך ותראה מה שלומם, ותחזור לעדכן אותי עד כמה הם חשים בטוב".
יוסף, שיודע שאחיו מסוגלים להרוג אותו, והוא יודע שאם הוא יאמר זאת לאביו, אביו יאמר לו: "שב כאן ונמשיך ללמוד בחברותא, כי אני לא רוצה לסכן אותך", אבל למרות זאת, למול עיניו עומדת מצוות "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יא).
והוא אמר לאבא שלו: "הנני! (בראשית לז, יג) מה שתאמר זה מה שאני אעשה", ויוסף הולך ושם, לכאורה, מסתבכים חייו וחיי כל בני המשפחה.
למה לכאורה?
כי בואו נחשוב ביחד, מה היה קורה אם לא?
הרי הקדוש ברוך הוא גזר על עם ישראל לרדת למצרים: "גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית טו, יג) זהו חזון שקיבל אברהם אבינו לפני שתי דורות מהקדוש ברוך הוא.
הגיע הזמן למימושו של אותו חזון, ואומרת הגמרא הקדושה (שבת פ"ט ע"ב) שאם זה לא היה קורה בצורה היפהפייה הזו שבה יוסף הדרדר למצרים ושם הפך למלך והביא את אביו בעגלות של זהב וכסף, אז היה יעקב אבינו צריך לרדת למצרים בשלשלאות של ברזל.
כלומר, הדבר הטוב ביותר קרה דווקא בגלל אותו כיבוד הורים, כי זה מה שעמד ליוסף הצדיק למול עיניו.
ממצווה לעולם לא מפסידים!
גם אם בשלב הראשון, בקרב הנוכחי, זהו נראה הפסד, אני יודע שכאשר נגיע לסוף המלחמה, נסיים אותה בנצחון.
כי אם אני זוכה ומצליח לקיים את רצונו של הקדוש ברוך הוא, לא יתכן שכל נזק או דבר רע יקרה מאותו דבר טוב שעשיתי.
זהו לקח לכולנו, זהו לקח ברוחניות ובגשמיות!
לא משנה מה עובר עליך, תחשוב מה עובר עליך, תחשוב מה רוצה הקדוש ברוך הוא, תעשה את מה שהוא רוצה, ותזכה להצלחה ולהרווחה, גם בגשמיות וגם ברוחניות.
ברכת שבת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא?…
וברוכים תהיו!
