חנוכה הגיע, ואדם עומד ליד חנוכיית החנוכה שלו יחד עם בנו. הוא מוכן להדליק, אבל הוא עוצר, מתנדנד, שקוע במחשבות. הוא איבד את אביו השנה, ובעמידה מול החנוכייה של אביו הוא מעלה את כל הזיכרונות הללו של המסורות שהעביר אביו…
כל כך הרבה מאתנו איבדו את יקיריהם לאחרונה, ויום טוב הוא זמן שגורם לזיכרונות האלה לצוץ ולגרום להם להתגעגע כל כך. המסר של השיר הזה הוא שאב תמיד אוהב את הילד שלו. הסבים והסבתות שלנו שומרים עלינו כשאנחנו מעבירים את המסורת לילדים שלנו.
ה', אבינו, אוהב אותנו לאין שיעור והוא נתן לנו את המצוות הללו כדי ליצור שרשרת המשתרעת על כל ההיסטוריה שלנו. כולנו מחוברים, אב לבן, והמסורות הללו מחזקות אותנו באמונתנו ומאפשרות לנו לחבר את הורינו לילדינו שלנו.
האזינו לשיר המרגש: