שלום וברכה מורי ורבותי!
נחלקו רבותינו הקדושים היאך צריכים להדליק את נרות החנוכה, האם מכיוון שמדובר בשמונה ימים, אמורים להדליק ביום הראשון שמונה, ולאחר מכן שבעה, עד שביום האחרון מדליקים נר אחד, או לחילופין, להדליק נר אחד, למחרת שניים, עד שביום האחרון מדליקים שמונה נרות?
להלכה נפסק "מוסיף והולך" (שבת כ"א ע"ב):
מתחילים עם נר אחד, עוברים לשניים, וכך מיום ליום מגדילים ומרבים את האור.
יש כאן משהו שמסמל לכולנו לא רק לימי החנוכה, אלא לכל החיים כולם, אור לא מדליקים בבת אחת, מדורה יכולה לשרוף, מתחילים באש קטנה,
כאשר רואים שהיא מאירה מספיק והסביבה התרגלה לאותה אש, הולכים ומוסיפים נר נוסף, וכך מיום ליום מגבירים את האור ואת ההנאה ממנו לכל הסובבים אותנו.
בנוסף לכך אנחנו לומדים שחושך לא מגרשים במקלות.
אם קורה משהו רע בסביבה שלך, אם ישנם אנשים שלא מתנהגים כדין, ולא נוהגים כיאות, התפקיד שלך לא להעניש אותם, לא לריב איתם, לא להתווכח איתם, ולא להסתכסך, אלא פשוט להרבות את האור מהצד שלך.
ומעט מהאור דוחה הרבה מן החושך.
זה נכון עם החברים, זה נכון בעבודה, זה נכון בלימודים, זה נכון ברוחניות וזה נכון בגשמיות, אף פעם לא עושים הכל בבת אחת.
אף פעם לא אומרים "או הכל או כלום".
הפתגם של "או הכל או כלום" הוא הפתגם של יצר הרע שרוצה לשבור אותך ולהפיל אותך, כי הוא יודע שבבת אחת לעולם לא תוכל לעשות הכל, ולכן הוא אומר לך "או הכל או כלום" כאשר הוא מנתב אותך בכח לכיוון הכלום.
אתה אמור להגיד לו את מה שאומר לנו הקדוש ברוך הוא – "מוסיף והולך", נר אחד קטן, לאחריו שניים, ורק ביום האחרון נגיע אל המירב ואל המיטב של שמונת נרות חנוכה.
כאשר אתה רואה מישהו שנמצא לימנך או לשמאלך ולא כל כך מסתדר עם הדרך החדשה שלך, לא כל כך מבין אותך, מפריע לו, הוא חושב שאתה משתייך לציבור בעייתי, אל תנסה להסביר, אל תנסה להתווכח, פשוט תאיר פנים, תראה את האור האמיתי, תקיים את רצון השם יתברך, ואת מצות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח), ותראה איך גם החושך שנמצא בעמקי לבבו נמס ונמוג מפני הנר הקטן והמדהים שלך.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!