708 קילומטרים – זה היה אמור להיות אורכה של גדר הביטחון לאורך הקו הירוק. אלא שעד היום נבנו רק 525 ק"מ מהם, ומבדיקת 'ישראל היום' עולה שגם החלק הבנוי מחורר, פרוץ ולא מתוחזק.
בדיקה שערכנו בשבועות האחרונים לאורך תוואי הגדר חושפת מציאות קשה. בחלקים רבים הגדר שבורה או קרועה, והפרצות הרחבות מאפשרות מעבר שוטף של פלשתינים לשטח ישראל.
אבסורד מגיע לשיאו באזורים הסמוכים למעברים מוסדרים, שבהם בודקים חיילים את העוברים ושבים: עשרות מטרים מהמעבר מתנהלת תנועה שוטפת אל ישראל ללא בקרה.
המעבר הזה משמש שוהים בלתי חוקיים, שבאים לישראל לעבוד מדי יום ביומו ומסתייעים לא אחת בהסעות מאורגנות של מוניות ואפילו באוטובוסים הממתינים להם בצד הישראלי. הוא משמש גם גנבי רכב, מבריחי סחורות ופורצים, שממררים את חיי התושבים בקו התפר. בכמה מקרים ביצעו פלשתינים תקיפות מיניות ביישובים, והיו גם מחבלים שחצו את הגדר כדי לבצע פיגועים.
רבים מהתושבים סיפרו על אוזלת יד קשה של הצבא ושל המשטרה ומג"ב, כשלא תמיד ברור מיהו הגורם האחראי לאבטחה. ברוב המקומות אין נוכחות קבועה ושוטפת של גורמי ביטחון באזור הגדר.
יתר על כן, רבים טוענים כי במערכת הביטחון יודעים על הפרצות – ובוחרים במודע להעלים עין לצורך "שחרור שסתומים". תושבים רבים מספרים על חיים בתחושה של פחד מתמשך, ובכמה מקומות התארגנו יוזמות שמירה פרטיות. שוב ושוב שמענו את המשפט: "המדינה תתעורר רק אחרי שיתרחש פיגוע גדול".
דני מילר, הרבש"ץ של מושב רם און שבגלבוע, פרצה בגדר הנמצאת מאות מטרים ממעבר ג'למה, תיאר לנו: "זו אוטוסטרדה של הברחות רכבים. הגנבים מהרשות באים עם רתכת דיסק וחותכים את השער. בצמוד לשער יש פרצה רחבה, שדרכה עוברים פלשתינים. הפרצה הזאת תוקנה בחודש שעבר ארבע פעמים. זה כמו חתול ועכבר. הם פורצים, הצבא מתקן, והם פורצים שוב".
התמונה דומה גם מדרום לשם, בתחומי המועצה האזורית מטה יהודה. גיל מסטיי (51) וד"ר שמריהו בן פזי (51) ממושב אדרת אמר כי: "אנחנו קוראים לזה 'גדר ההפקרה'. בבית שמש נבנות בימים אלה עשרות אלפי יחידות דיור, ומי שבונה אותן הם השב"חים שנכנסים דרך הגדר הפרוצה. כולם מעלימים עין. יש גניבות בכל לילה מהמושבים בסביבה, אפילו במהלך היום כשאנשים בבית. רמת החוצפה עלתה".
