מנהג קדום שמקורו מפולין והונגריה, שבהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת מפריעים למדליק על ידי שמרעישים בקולות וזורקים עליו בלאי בגדים, מטפחות, מגבות וכדומה, ובאירופה, גם היו זורקים על המדליק כדורי שלג, יש אומרים שמנהג זה כבר היה קיים בזמן האדמו"ר 'דברי חיים' מצאנז זי"ע ואפילו קודם לכן.
הג"ר גבריאל צינגער זצ"ל כתב שבפשטות הטעם הוא כדי להראות שאין יוצאים ידי חוב בהדלקה זו. והגאון רבי עזריאל יהודה, אב"ד דק"ק וויען, העיד בשם רבו הגדול הלבושי מרדכי, הג"ר מרדכי יהודה ליב וינקלר, שלא היה דעתו נוחה מהמנהג הזה, משום שנראה כאילו מפקפק על מנהג רבינו הרמ"א, שיש להדליק ולברך על הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת
המנהג מובא בנטעי גבריאל – חנוכה מ, כא הערה כט
משוגעים
לא רוצים שלא ידליקו
זה גם הפסק בין ברכה להדלקה וגם סכנה גדולה עם האש
עם ישראל לא נוהג את זה ואם זה היה מנהג רציני זה כבר היה מובא בפסקי פוסקים נודעים ומסמכים לעשות כן