כבר שנים ארוכות מבטיחה המדינה שוב ושוב לטפל במצוקותיהם של ניצולי שואה קשישים שחיים בעליבות. סיפורו הקשה של יעקב (שם בדוי) שמתפרסם הבוקר בעיתון ידיעות אחרונות מוכיח שהפתרון עדיין לא כאן.
משפחתו הושמדה באושוויץ, הוא שרד את השואה ועלה לישראל. בחלוף השנים נקלע למצוקה ובגילו המופלג, 91 – במקום להזדקן בכבוד – חי יעקב בדירה זעירה ומוזנחת להחריד: מעופשת, מקולפת, קפואה בחורף ולוהטת בקיץ.
יעקב, ערירי בלי אף קרוב משפחה, חי בתנאים המחרידים האלה במשך שנים. הוא סבל, אבל הבליג משום שהתבייש. חש בושה על התנאים שבהם הוא גר והתבייש עוד יותר לחשוף את קשייו בפני שכניו ומכריו הספורים.
באחרונה, בשל סימנים שונים, עלתה בקרב חלק משכניו תחושה שהוא גר בתנאים תת־אנושיים. עובד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים בעיריית ירושלים הוזעק לביקור בדירתו, והתמונה שנגלתה לעיניו היכתה אותו בתדהמה: כוך זעיר בגודל של כ־20 מ"ר, קירות מטונפים, מתפוררים ומכוסים בקורי עכביש. עובש וטחב בכל פינה, שירותים מזוהמים וסתומים, ארונות מטבח שבהם העץ הרקיב מזמן, מערכת חשמל חשופה ומסכנת חיים וחלונות רעועים ופרוצים לרוח. כשבדק את הברז במטבח גילה כי אין בכלל מים זורמים.
