ערב שבת שלום אחים אהובים ויקרים! השבת נקראת 'שבת חזון', על שם ההפטרה הנהוגה ברוב קהילות ישראל – "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ".
'חזון' פירושו של דבר הסתכלות קדימה. ובאמת על זה אנחנו מצווים – לצפות לישועה. על זה אנחנו נשאלים מיד כאשר נעלה לשמים: "ציפית לישועה?" (עי' שבת ל"א ע"א). וכאן יש קושי: איך אני יכול לצפות לישועה? מה אני יודע? אני אפילו לא יודע למה לצפות. אז איך אני יכול לקיים באמת "ציפייה לישועה"?
נספר מעשה: יהודי חשוב שבורא עולם ברך אותו ביכולות כלכליות, הגיע לאיזו ישיבה חשובה בארצות הברית, ולתדהמתו הוא רואה שלט פרסומי ענק מול הישיבה עם תמונת תועבה. איך יכול להיות? מי עושה דבר כזה, לשים מול ישיבה כזאת תמונה?! הוא התקשר מיד לחברת הפרסום של השלטים, ואמר: "תקשיבו, אני רוצה לרכוש את השלט הזה". אמרו לו: "תשמע, זה כבר תפוס. אם אתה תשלם יותר, יש מה לדבר". אמר להם: "לכמה זמן זה תפוס?", אמרו לו: "ל-90 יום". אמר: "אתם יודעים מה? אני מוכן לקחת 90 יום עלי". אמרו לו: "זה אלף דולר ליום". -"אין שום בעיה, תשעים אלף דולר אני מוכן לשלם".
אומרים לו: "טוב, מה לפרסם?", אמר להם: "אני לא יודע מה לפרסם. אין לי איזה משהו שנוגע אלי שאני צריך לפרסם אותו. אבל אתם יודעים מה? (זה היה שלט דיגיטלי כזה שמתחלף) תכתבו ביום הראשון – 'עוד תשעים יום', אחר כך – 'עוד שמונים ותשעה ימים' וכן על זו הדרך. אני מקיים את רצון ה', אני שם לנגד עיני לשמור על קדושת הבחורים היקרים האלו, על בני התורה הקדושים הללו".
טוב, ככה עשו. והשלט דופק כך יום יום, והוא משלם בלי שום תועלת גשמית הנראית לעין.
יומיים לפני סיום התשעים יום, הוא מקבל טלפון מחברת ענק שאומרת לו: "תקשיב, מה שאתה הולך לפרסם בסוף התשעים תפרסם במקום אחר. אנחנו רוצים את יום התשעים לפרסם משהו משלנו". למה? "זו פרסומת מתמשכת, שהיא מושכת, כולם מסוקרנים לדעת מה יקרה עוד… אנחנו מוכנים לשלם על כך שלשה מיליון דולר". נו, הוא קיבל את ההוצאה שלו בכפלי כפליים. הוא, לא ידע למה לצפות. הוא רק ציפה לדבר אחד: לעשות רצון השם!
וזאת הציפייה שיש לנו! ריבונו של עולם, אנחנו לא יודעים למה לצפות. אין לנו כלים באמת להבין מהי תקופה של עילוי השכינה, מה זו תקופה של גאולה, תקופה שמלכות ה' בעולם תתגלה, אין לנו מספיק כלים. אבל ריבונו של עולם, זה משהו שהוא טוב עבורך, זה משהו שהוא נחת רוח לבורא עולם, לזה אנחנו מצפים. ואחר כך נקבל כהנה וכהנה.
זה החזון שיש לנו בשבת הזאת; שמצד אחד זו השבת הסמוכה ליום האבל הלאומי – יום תשעה באב. אבל זאת שבת עם חזון, עם ציפייה, עם כמיהה, עם געגועים אל דבר שאנחנו לא מכירים כפי שאמרנו. אבל ברגע שנכוין אל רצון ה', אז נקבל ישועה וגאולה במלוא חופניים.
יהי רצון שנזכה כולנו לשמוע שופרו של משיח, ולאמר לבני ציון: "בא זמן גאולתכם!".
שבת שלום ומבורך!
