ראש הנטורי קרתא הרב אורי בלוי זצ"ל • מראות חייו

היום (חמישי) נפטר ראש הנטורי קרתא בא"י לוחם מלחמות העדה החרדית הגה"צ ר' אורי בלוי זצ"ל, אלפים מבני העדה החרדית ליווהו למנחות מביתו אל הר המנוחות.

ר' אורי בלוי (94) נולד בירושלים לאביו ר' עמרם מייסד נטורי קרתא בא"י , כבר משחר נעוריו, השתתף ר' אורי במאבקים קנאיים על קודשי ישראל אל מול השלטון הציוני בא"י.

כבר בשנת תש"ה עוד לפני קום המדינה, החל ר' אורי במאבקו הראשון כשהוא עדיין בחור צעיר, אז תנועת 'ההגנה' דרשה מהיהודים לפתוח בשביתה כמרד בשלטון הבריטי בא"י ולסגור את כל בתי המלאכה והחנויות.

לאמו של ר' אורי היתה חנות בדים בשכונת מאה שערים וכמובן לא נשמעה לשביתה של התנועות הציוניות ופתחה את החנות כרגיל, ר' אורי עקר את דלתות החנות ממקומן בכדי למנוע מהציונים לסגור החנות.

עם תקומתה של מדינת ישראל בשנת תש"ח, הציונים ביקשו לגייס את כל הצעירים לצבא הגנה לישראל, ר' אורי גם התבקש להתגייס וכמובן סרב, מיד נעצר וישב שנה שלמה בכלא הקישון.

בהמשך השנים בשנת תשי"ח כשר' אורי כבר נשא אישה והקים בית, פתח במאבק עיקש יחד עם בני העדה החרדית נגד פתיחתה של בריכת שחיה מעורבת בשכונת קטמון (המושבה הגרמנית) בירושלים, מאבק קשה שארך כשלוש שנים, כשבאחת הפעמים שנעצר במקום, ישב במעצר במשך שלושה חודשים.

תשי"ט: מדינת ישראל החליטה לפתוח מועדון בילוי ברחוב סאלנט הסמוך לשכונת מאה שערים, החלטה שגרמה לסערה רבתית ולמאבק ארוך ואלים, כשגם מאבק זה מוביל ר' אורי

תשכ"ז אנשי הישוב הישן בירושלים פתחו במאבק נגד הפתולוגיה הציונית שביקשו לנתח מתים לצורכי מחקר, גם פה ר' אורי היה מראשי המאבק והובא מספר פעמים למעצר בעקבות כך.

תשל"א אנשי ירושלים יצאו במאבק ארוך נגד חברת אגד שהפעילה מספר קווי אוטובוס גם בימי שבת רח"ל, גם את מאבק זה שארך שלוש שנים הוביל ר' אורי בלוי שהמשטרה הקפידה לעצור אותו בכל שבת מחדש.

תשל"ט אנשי העדה החרדית בירושלים בהובלתו של ר' אורי בלוי פתחו במאבק נגד מוסדות חרדים ותלמודי תורה בירושלים שהחלו לקחת כסף ממשרד החינוך של מדינת ישראל, ר' אורי נהג להשתתף באותן מחאות מידי יום מול אותם מוסדות, גם מאבק זה גלש לעימותים קשים עם משטרת ישראל ומעצרים רבים.

תש"מ ראש עיריית ירושלים טדי קולק ביקש להקים את איצטדיון טדי בסמוך לשכונת סנהדריה בירושלים, מה שהיה גורם לחילולי שבת המוניים במשחקי הכדור רגל, את המאבק הזה הובילו חברי בית הדין של העדה החרדית כשגם במאבק זה ר' אורי לוקח חלק פעיל ובולט.

תשמ"א החל מאבק הדגל של אנשי העדה החרדית בירושלים נגד חפירת קברים בעיר דוד, מאבק שנקרא 'מורד הר הבית' מאבק שארך שלוש שנים תמימות, כשאברכים רבים מחו מדי יום בשטח החפירות, הוכו והובלו למעצר, במאבק זה ר' אורי לקח חלק פעיל והיה בין מובילי המאבק, כשלא פעם הוכה קשות והובל למעצר באכזריות.

תשמ"ב אנשי ירושלים פתחו במאבק על קדושת השבת, עת נפתח 'כביש רמות' לנסיעה בשבתות ר"ל, הכביש שמחבר בין שכונת רמות לבין השכונות החרדיות במרכז ירושלים, היה זה מאבק קשה ואלים, כשעשרות אברכים הוכו בידי שוטרים נפצעו, דיממו והובלו למעצר, את מאבק זה הוביל במסירות נפש ר' אורי בלוי כשמדי שבת ר' אורי מוכה באלות בכל חלקי גופו ומובל למעצר.

תשמ"ז עיריית ירושלים חנכה חמישה בתי קולנוע שהחלו לפעול גם בשבתות ר"ל, אנשי ירושלים והעדה החרדית יצאו מדי שבת לכל הצמתים בעיר למאבק קשה ביותר, שם המשטרה השתמשה לראשונה בזרנוקי מים (מכתזית) גז מדיע וכדורי גומי, גם במאבק זה ר' אורי היה מאוד פעיל והוביל את ההפגנות.

ר' אורי בלוי זצ"ל היה משוייך לפלג של הנטורי קרתא שאותו הקים אביו ר' עמרם זצ"ל, באותם ימים הנטורי קרתא שלהם יש את מוסדות 'תורה ויראה' היו משוייכים לעדה החרדית ולחברי בית הדין שלה.

אלא שבשנת תשמ"ו התגלעה מחלוקת על דרכי המאבק, בין אנשי תורה ויראה שהיו יותר מיליטנטים, לבין העדה החרדית שהיו נחשבים ליותר מתונים.

בעקבות כך, ר' אורי בלוי זצ"ל שהיה נאמן לבית הדין של העדה החרדית התפלג מתורה ויראה שהם פרושים (ליטאים) וחזר למקורות אבותיו החסידיים וחבר לבית הכנסת ולקהילת 'קהל יראים' כשהם כונו 'נטורי קרתא של היהדות החרדית בארץ ישראל' וכאמור היו נאמנים לבית הדין של העדה, כשאנשי תורה ויראה והפרושים כונו 'נטורי קרתא של היהדות החרדית בא"י' (בר"ת).

היום (חמישי) ד' שבט תשפ"ב יום פטירת אשת אביו, הרבנית רות בלוי ז"ל, ר' אורי החזיר את נשמתו לבוראו כשהוא בן צ"ד שנים, בהלוויתו השתתפו אלפי בני ירושלים, גם מהפלגים והפרושים כולל תורה ויראה ואנשי העדה החרדית.

הרב זצ"ל השאיר אחריו 7 ילדים ו-792 נכדים, נינים ובני נינים.

תודה לישראל קרויס שפתח לנו את הארכיון שלו ביד רחבה.