בעקבות סערת הנטיעות בנגב והתקוממות תושבי הפזורה הבדואית, ירדנו לשטח כדי לעמוד מקרוב על קצב האירועים.
בתיעוד שמיד נראה, מתגלה הדרום כשטח הפקר, חסר משילות כמעט לחלוטין. שוטרים מפוחדים חסרי כל כוח הרתעה, פורעים חוגגים ותושבים שמפחדים ליסוע בצירים מרכזיים.
מה שמדהים בכל הסיפור הזה, הוא הקרבה של האירועים לבירת הנגב – באר שבע. 5 דקות נסיעה סך הכל… מפחיד.
שמו של היישוב הבדואי "שגב שלום" נשמע אולי פסטורלי, אך המציאות בו רחוקה מלהיות "שלום" כרחוק באר שבע מרעננה.
כבר מכביש הגישה ליישוב, שיוצא מכביש 25 (ציר ראשי המחבר בין באר שבע לדימונה) המבקר מרגיש כי יצא משטח ישראל ונקלע לג'נין של סתם ערב רגיל..
לאורך כל הציר צמיגים בוערים, אבנים על הכביש, אבני דרך מנותקים ואפילו רכב שרוף.. (זהו רכבו של כתב 'הארץ' שנשרף בעת שהתארח בבית קפה ביישוב.. הכנסת אורחים בסגנון בדואי).
המשכנו הלאה לתוך היישוב עד שהגענו לתחנת המשטרה המקומית.
מצאנו במקום כוח משטרתי לא גדול במיוחד שתפקידו היה בעצם לשמור על תחנת המשטרה. מסביב למבנה היו פזורות אבנים רבות. חלקים בגודל ענק ממש.
שוטרים ששוחחו עמנו דיווחו על רכבי משטרה שניזוקו מספר פעמים מזריקות אבנים.
תוך כדי שיחה עם השוטרים, מתקבל דיווח בקשר המשטרתי על שריפת צמיגים בכביש 25 במרכז הציר. שוב. 5 דקות נסיעה מבאר שבע.
יצאנו לזירה. הציר לכיוון באר שבע היה חסום לחלוטין. צמיגים בערו לכל רוחב הכביש. כוח משטרתי הצליח לפנות את השוליים כדי לאפשר מעבר צר לכלי הרכב שהצטברו שם לכדי פקק תנועה קטן. בכל זאת 01:00 בלילה..
ריבונות? הצחקתם את תושבי הנגב היהודים והערבים כאחד.
היידה בנט