השבוע נשמעו צהלות שמחה בכל מקום בשבח הבג"ץ, אשר החליט לדחות את גזירת המעונות הנוראית של שר האוצר. הגדילו לעשות חלקם כאשר ציינו כי ניכר מהפך בבג"ץ ואין בו יותר אפלייה כנגד הציבור החרדי. אלא שעיון קל בתוכן פסק הדין של בג"ץ בג"ץ 5782/21 מגלה שבג"ץ הוא אותו בג"ץ, הוא תמיד היה נגדנו וכך גם הפעם.
משל למה הדבר דומה? לאדם שערער נגד עונש שהוטל עליו בהליך פלילי, והשופט דחה את ערעורו ואף הוסיף כהנה וכהנה על עונשו, אלא שהסכים לדחות את ביצוע גזר הדין בחמישה חודשים, הלזאת יקרא הצלחה?!
אמנם גם הצלה פורתא הצלה היא, ואין ספק כי מגיע את מלוא הקרדיט לעורכי הדין שהשקיעו המון בתיק הזה שלא על מנת לקבל פרס (אין מי שישלם בתיקים כאלו) ובראשם ידידי שמואל מקלב ממודיעין עילית, (רק לפני כשנה קיבל את הרישיון, עוד נשמע עליו הרבה). אך בבואנו לבדוק את השלכות פסק הדין, בודקים מה כותבים השופטים בשאר פסק הדין ולא רק בסעד הזמני של הדחייה.
והם כותבים דברים מקוממים. שלושתם (שטיין גרוסקופ ופוגלמן) מתנבאים בסגנון אחד, כאילו אין בכלל מקום לדון על עצם התקנה הנוראית המפלה בכוונה ציבור שלם במדינת ישראל אך ורק כנקמה פוליטית. ההיתלות בנימוקים טכניים ומינהליים על מנת לדחות את מועד היישום של התקנה, אינה מכשירה את הגזענות הנודפת ממנה.
בעבר היו עתירות רבות כאלו, אבל בכיוון ההפוך, עתירות של סטונדטים כנגד הבטחת ההכנסה של האברכים, וכן מקרים רבים נוספים של עתירות כנגד שר אוצר שניסה איכשהו להיטיב קצת עם הציבור העני ביותר במדינה. כל העתירות, כולן! התקבלו ברמה כזו או אחרת. אז לא נשמעו הטיעונים כי "איני בא לגרוע מסמכות השרים לעצב את מדיניות הסבסוד ותמריצי תעסוקה כחוכמתם – לשם כך הם נבחרו על ידי העם ומונו לכהן כשרים. השרים בלי ספק רשאים לקבוע וליישם מדיניות זו" (מדברי כב' השו' שטיין) אלא נקבע כי אין זו סמכות השרים לקבוע מי יקבל כמה.
התעלמות מכך ששר האוצר הנוכחי הבטיח לפני הבחירות כי יזרוק את החרדים עם מריצות לפח הזבל, (ומילה של ליברמן כידוע היא מילה), משולה להסכמה כי השר איתמר בן גביר יכול להחליט כי כל יישובי הערבים לא יקבלו יותר חשמל.
אני אישית עתרתי פעמים מספר בשם הציבור החרדי כנגד תקנות שונות שחוקקו נגדנו באפלייה מכוונת, תמיד קבלתי סעד כלשהו דה פקטו, אך בג"ץ נמנע מלתקוף את כוונות האפלייה, כפי שוודאי היה עושה במקרה של כל ציבור אחר.
לא נתלהב מדחייה קלה, אלא נמשיך להתפלל שישיב שופטנו כבראשונה.
