העיתון החסידי 'המודיע' מפרסם הבוקר (ראשון) טור פרשנות של א.פאר תחת הכותרת "נסיעה חשובה אך בעיתוי מיותר"
"טיסתו של ראש הממשלה למוסקווה, בעיצומו של יום שבת קודש, לא הוסיפה כבוד לנוסע" נכתב בפתח המאמר בעיתון.
המאמר המלא:
בלשכת רה"מ ניסו אמש לשכנע אותנו שבנסיעת בנט בשבת למוסקווה היה היבט של "פיקוח נפש", אך לא היו מוכנים לפרט. לא היתה להם גם תשובה לשאלה, מדוע אי אפשר היה לצאת למסע שסוכם כבר ביום רביעי, באחד מימות החול שלאחר מכן , יום חמישי , או יום שישי, והאם זה היה כל כך דחוף שאי אפשר היה לדחות את תחילתו של המסע הזה למוצאי שבת או יום ראשון.
בהחלט שמדובר בנסיעה חשובה, הגם שיהיו כאלו שירצו להגדירה כנסיעת יח"צנות. החשיבות שלה היא בתקוה להציל יהודים וישראלים. אלא שאת סיכומי הטיפול ביהודים, יכול היה בנט לסכם עם פוטין בשיחת הטלפון שהשניים קיימו ביניהם בצהרי יום רביעי של השבוע שעבר. אם היתה לבנט גאווה יהודית, בעיקר של יהודי שומר תורה ומצוות, הוא לא היה מתבזה בטיסה מבישה זאת, שהיה לה תחליף מצוין בכל אחד מימות החול, מאז סוכם על קיומה.
וכשבנט כבר נסע בשבת, למה הוא לקח אתו את השר האחר שומר תורה ומצוות , זאב אלקין? – בלשכתו אמרו, שהוא נלקח כמתורגמן. האם אין כאלה בשגרירות הישראלית במוסקווה שהיה צריך להטיסו לשם? ומדוע נלקחו גם הדובר, היועצת ומיותרים אחרים? ולמה היה צריך ראש הממשלה להמשיך בטיסתו גם לברלין, רק כדי לדווח לקנצלר הגרמני על מה ששמע מפוטין? בעולם יש מאות מנהיגים של מעצמות ומדינות גדולות וחשובות מישראל, ואיש מהם לא ניסה לדחוף את עצמו ולקבל עליו משימות תיווך בגדול בסכסוכים הבינלאומיים מאז מלחמת העולם .
מי שמקבל עליו שליחות שכזאת, מפגין יומרה שלא במקום. איש ממנהיגי העולם לא רצה לקפוץ לתוך הבערה, היכולה להביא גם לכוויות חמורות למדינת ישראל ולבנט אישית.
בנט מתגלה כאן כמהמר. כן , בנט היה צריך לנסוע לפגישה עם פוטין, לדבר על כל מה שהוא היה מעוניין להשמיע, ולשמוע את שיש לנשיא הרוסי לומר. זה חשוב? אך עם קצת כבוד לשבת ולדת, היה בנט יכול לעשות את כל זאת, בעיתוי סמוך אחר, בלא ביזױו העצמי וביזױ שבת קדשנו.
אלקין הנואף שומר תורה ומצוות?!