אוטוטו ממש קצת אחרי הסיבוב נגיע לימי הפורים.
ו…כל אחד והפורים שלו,
יש את אלה שממש מחכים לימים האלה יש את אלה שחיים עם זה בסדר אבל לא בדיוק מחכים,
יש את אלה שממש אבל ממש סובלים.
יש את אלה שרוצים להנות, לשמוח ופשוט לא מצליחים.
אני גם מאלה האחרונים וזה למה? כי הקב"ה נתן לנו אתגר חיים ויזואלי.
מה זה אתגר חיים ויזואלי?
כל קושי ואתגר שאי אפשר להסתיר אותו מפני הציבור כמו רווקים מתבגרים / ציפיה לילדים / גרושים / חולי במחלה / בן או בת שסרו מהדרך וכן על זה הדרך לא עלינו ולא על שום בר ישראל.
ומה כל כך קשה לשמוח?
כי הקב"ה הניח בעולמו אנשים ממש אבל ממש טובים שבטוב ליבם דואגים להזכיר לנו בכל עת ובפרט בימים וברגעים נעלים שיש לנו אתגר כלשהו, שמא חלילה נשכח לבקש מהקב"ה ישועה ורחמים.
איך זה עובד?
הנה הדוגמא הפורימית הסטנדרטית, מנסה לשתות קצת יין או כל משקה אחר שירים את מצב הרוח, מתחיל לאט לאט ונשכח מכל המעוקות לכמה שעות ואז…מתפרץ לסעודה חכם מחוכם ששתה קצת ג'אמפ ענבים ומרוב רצון להביע את טוב ליבו הוא סורק מהר את הסועדים וקולט את הבחור המתבגר / כל אחד אחר שמתמודד עם אתגר ויזואלי ומתחיל לרקוד איתו ל 2 דקות ואז בום טראחחחחח הוא מבקש שקט בכדי להקיא את הגיגי ליבו ומתחיל במונולוג דוקר ומייסר כמובן שהכל מתוך רחמים עלאק 🙁
וכה דברי החכם,
'ריבונו של עולם כתוב כל הפושט יד נותנים לו, אנא ממך תן ל X בן זכר עוד השנה ותמציא ל Y זיווג הגון עוד השנה ותעזור ל Z שהבן יחזור בתשובה וכטוב ליבו הוא ממשיך למי שבירך מפורט ואז לטקס פסק דין – כשם שפסקו בבית דין של מטה כך יפסקו בבית דין של מעלה.
זהו הוא סיים עכשיו אפשר לתפוס את המאותגר ולרקוד איתו 'והריקותי לכם ברכה…' וגם ללחוש לו בשקט – שתדע אני מתפלל עליך כל יום אוי כמה תפילות, כ"כ רוצה לשמוח בשמחתך…סוף.
הוא מרגיש בעננים, סימן וי על משבצת האיש הטוב שממש דואג לכל המסכנים, בטוח בעצמו שפרץ שערי שמים לטובת המסכן התורן, בשבילו הוא ממש לא צריך תפילות, חייו ממש מזהירים כזוהר בור הניקוז השכונתי…
אבל,
הוא יודע היטב את האמת וכאילו לא מרגיש שבאותו רגע שהוא פתח את הג'ורה שלו הוא בעצם הוציא סכין קצבים ואת מעט החיות והשמחה שנשארה הוא חתך לחתיכות קטנות ואז הכניס סכין בלב ונתן עוד סיבוב קטן קטן שלא נשכח כמה טוב הוא…
אני רוצה לתת לאנשים הטובים באמת (רוב העולם) כמה טיפים איך כן להתנהג.
אבל תסלחו לי…הידיים רועדות מרוב גועל וכאב שצף מהזכרון של רגעים נוראים שכאלו, סורי.
תשתדלו להיות טובים באמת, גם מבלי להבין איך להתנהג.
