ו' אדר – הרה”צ רבי חנוך צבי לוין מבנדין זצוק”ל – חתנו של השפת אמת מגור זיע”א
הגאון הצדיק זצוק"ל היה מקדם באהבה ובחיבה כל אדם מישראל והיה מוכן למסור נפש עבור כל יהודי, פעם היה הרב חולה והגיע אליו בחור לעזור לו וכשרבינו נצרך להעיר אותו ממש עמד ביראה והתפעלות באומרו שהוא ניגש להעיר את בנו של מלך מלכי המלכים!
פעם פירש את הגמרא במגילה דף י' “מסורת היא מאבותינו אמוץ ואמציה אחים היו” אמוץ על האדם לחזק את עצמו ועל ידי שהאדם מחזק את עצמו גם הקב"ה מחזק אותו ונוסך בו כוח וזה אמציה, שני אלו הולכים ביחד, אחים היו זה המסורת מאבותינו, נאה דורש ונאה מקיים היה רבי יעקב יצחק ומחזק אחרים ומאיר את עיניהם שיש לאדם לקחת בעצמו ולהתחזק, וכשאדם בצרה דבר ראשון הוא צריך להתחזק מעצמו ויקבל תקווה ושמחה ואח"כ הקב”ה יתן בו כוחות לצאת בפועל מכל הצרות.
עוד אמר שתהלים זה עצה גדולה להשמר מעצבות וגאווה, וכל התהלים זה על שמחה וענווה!
היה מקרב את כולם קרובים ורחוקים כאחד, ואף שהיו אנשים מרי נפש שהטרידו אותו בדברים, היה מלא בסבלנות, ואף שזה גזל הרבה מזמנו! פעם היה שנכנס אליו אדם בחורף קר והרבי הכניס אותו לביתו במאור פנים וכבוד גדול, הושיב אותו במקום מיוחד ואמר לרבנית להכין לכבודו סעודה, לאחמ"כ שאלה הרבנית איזה רב זה היה? וענה לה הרבי שהוא כלל לא מכיר אותו, אך זהו יהודי בן של השי”ת…
כשהגיעו רגעיו האחרונים של הרה”ק בליל שבת קודש אחרי הסעודה באדר תרצ"ה שמעו אותו קורא ‘אבא רחימא אם זה רצונך אנא שיהיה כמו שאתה רוצה’ ובתוך כך נפטר ועלתה נשמתו לגנזי מרומים.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אחינו אמן!
