נשים חייבות? דיני קריאת זכור ופורים | הרב יהודה יעקבזון

האם ישנה חובה לקרוא 'ארבע פרשיות' ב'שנים מקרא ואחד תרגום'?

הגר"מ פיינשטיין נשאל – האם ישנה חובה לקרוא 'שנים מקרא ואחד תרגום' את ארבע הפרשיות הנוספות בשבועות אלה לפרשת השבוע: 'שקלים', 'זכור', 'פרה' ו'החודש'? והשיב – כי מדברי הפוסקים בנוגע לפרשיות הנקראות בחגים, שאין חובה לקוראן 'שנים מקרא' מפני שהן נקראות במקומן במשך השנה לפי סדר פרשיות השבוע, אנו למדים כי מצות 'שנים מקרא' היא לפרשת השבוע בלבד, ולא לקריאות הנוספות עליה. וכן הורה הגר"נ קרליץ.

אולם, הנוהגים לקרוא בכל שבוע את ההפטרה לאחר 'שנים מקרא', יקראו בשבועות אלה את ההפטרה המיוחדת לארבע הפרשיות, ולא את זו של פרשת השבוע.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרפה, 1]

האם נשים חייבות בשמיעת פרשת 'זכור'?

בספר החינוך כתב שנשים אינן חייבות במצות זכירת מעשה עמלק, כיון שהזכירה היא כחלק ממצות המלחמה בעמלק והנקמה בו, ונשים אינן מצוות במצוות מתחום זה; ולדבריו נשים פטורות משמיעת פרשת 'זכור', וכך נקטו הבן איש חי והאבני נזר. ולדעת הכף החיים, נשים חייבות בעצם מצות הזכירה, אך פטורות משמיעת פרשת זכור, כיון שהיא מצוה ש'הזמן גרמא'; וכן הורה החזון איש – שהן פטורות משמיעת פרשת זכור.

מאידך, הערוך לנר כתב בשם הג"ר נתן אדלר, רבו של החתם סופר, שנשים חייבות בשמיעת פרשת זכור; והמנחת יצחק כתב שכך דעת רוב הפוסקים ומנהג רוב הקהילות, וכך יש לנהוג; וכן הורה הגר"מ פיינשטיין. וכן הורה גם הגר"ש וואזנר, והוסיף כי הנשים חייבות במצות הזכירה ואינן נזהרות לקיימה, וגם משום כך חייבות בשמיעת 'זכור', כלומר, לאו דוקא מפני חובת הקריאה המסוימת של פרשת זכור, אלא גם בשל מצות הזכירה הכללית שהן חייבות בה.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרפה, 26]

מהו הזמן הראוי לקיום מנהג נתינת זכר ל'מחצית השקל'?

מנהג עתיק יומין ברוב קהילות ישראל, לתת לפני פורים כסף לצדקה כזכר ל'מחצית השקל' שהיו נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים עבור בדק הבית. במשנה ברורה כתב שנוהגים לעשות כן בתענית אסתר לפני מנחה, וכתב הכף החיים שהסיבה לכך היא כדי שהתענית תכפר על עוונותינו יחד עם הצדקה, ומסיבה זו מקיימים את המנהג בתענית אסתר אף בשנה בה היא מוקדמת ליום חמישי; ובשו"ת דברי יציב כתב שבשנה כזו ראוי לתת פעמיים – בתענית אסתר וביום הפורים.

בדומה לדברי הכף החיים, כתב הגרי"מ טוקצ'ינסקי שאף בירושלים ובשאר הערים ה'מוקפות', בהן תענית אסתר אינה ערב פורים (למעט ב'פורים המשולש') – יש לתת את הכסף בתענית אסתר; אולם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב, שֶׁדרו בירושלים, נהגו לתת בליל פורים, דהיינו בליל ט"ו באדר.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצד, 17]

מאיזה גיל חייבים הילדים בשמיעת המגילה?

כבכל המצוות, גם מצות קריאת המגילה יש בה חובת 'חינוך' לילדים; לדעת הגרי"ש אלישיב, חובת החינוך אינה מגיל חינוך הכללי – חמש עד שבע – אלא מהגיל בו מסוגל הילד להתרכז בהקשבה לקריאת המגילה מתחילתה ועד סופה, ואם אינו מסוגל להקשיב לקריאה איטית אך מסוגל להקשיב לקריאה מהירה, יתכן שאביו חייב לקוראה לפניו במהירות. ולדעת הגר"נ קרליץ, חובת החינוך היא מהגיל בו יודע הילד לקרוא בעצמו את כל המגילה, אף אם אינו מסוגל להתרכז בשמיעתה מפי אחר.

מאידך, לדעת הגר"ח קניבסקי, קיימת חובת חינוך גם לחלק ממצוה – וכגון חובת החינוך לצום מספר שעות ביום הכיפורים – ומטרתהּ שהילד יתוודע למצוות ויכירן, ולכן, אף ילד שאינו מסוגל להקשיב לכל המגילה, עליו לשמוע לפחות את חלקה.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרפט, 7]

האם נשים מצטרפות ל'מנין' לקריאת המגילה?

לכתחילה יש לקרוא את המגילה ב'מנין', דהיינו בציבור של עשרה אנשים, משום 'פרסומי ניסא'. ועשרה גברים ונשים יחד – מסתפק הרמ"א אם נחשבים כמנין, ומבארים האחרונים שהסיבה שלא להחשיבם כמנין אחד היא משום שלדעת חלק מהפוסקים אין סוג חיובם אחד, כלומר, הגברים חייבים בקריאת המגילה, והנשים בשמיעתהּ; וסיבה נוספת שאין לצרפם יחד – משום הפריצות שבדבר.

אכן, עשר נשים, שסוג חיובן אחד ואין כל מניעה לצרפן יחד – הורו הגרי"ח זוננפלד, הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב שהן נחשבות כמנין לענין זה.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצ, 60]

האם עדיף לקיים מצות משלוח מנות באמצעות שליח?

בכל המצוות ישנו כלל: 'מצוה בו יותר מבשלוחו', כלומר, יש להעדיף קיום המצוה בעצמו על פני קיומה באמצעות שליח, אולם, בנוגע למצות 'משלוח מנות' בפורים, כתבו כמה מהאחרונים – החוות יאיר, הערוך לנר ועוד – שיש להעדיף את קיום המצוה באמצעות שליח, על פני קיומהּ בעצמו. יש שדייקו זאת מלשון הכתוב 'ומשלוח מנות איש לרעהו', בשונה מ'מתנות לאביונים', ויש שהוסיפו טעמים לדבר – משום 'פרסומי ניסא', או כדי שהמשלח יהיה פנוי ליתר מצוות היום.

ולכל הדעות יוצאים ידי חובה אף שלא באמצעות שליח; והחזון איש והגרי"ז מבריסק הורו שאין לחוש לכך אף לכתחילה. וכן הורה הגרש"ז אויערבך, אף שבעצמו הידר לעשות כך; וכן הורה הגרי"ש אלישיב, והוסיף כי אדרבה, אם טעם המצוה הוא להרבות אחוה ורעות, עדיף לקיימה בעצמו.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצה, 38-39]

למי ניתן לשלוח משלוח מנות?

בנוגע למצות משלוח מנות נאמר: "איש לרעהו", והאחרונים דנים בשאלות שונות בקשר לכך. לדוגמה – האם בן יכול לשלוח לאביו? לדעת השפת אמת, לכתחילה יקדים האב וישלח לבן ובכך יֵעָשה הבן ל'רעהו', ואזי יכול לשלוח לאביו. ובנוגע לרב ותלמיד, כתב המהר"י אָסאד שהתלמיד יוצא ידי חובה במשלוח לרבו.

ומבוגר השולח לילד – לדעת הכף החיים אינו יוצא ידי חובה; ולדעת הערוך השולחן יוצא ידי חובה, וכן פסק הגר"ח קניבסקי. וילד השולח לילד, ואף נער בר מצוה ששלח לחבירו שעדיין 'קטן' – דעת הגרי"ש אלישיב שיוצאים ידי חובתם.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצה, 49]

האם יוצאים ידי חובה במשלוח מנות כשהמקבל נמנע מלאכול את המאכלים?

אדם השולח 'משלוח מנות' ובו מאכלים שהמקבל נמנע לאוכלם מטעמי בריאות – לדעת הגרש"ז אויערבך יוצא ידי חובתו, וכן דעת הגרי"ש אלישיב, אך הוסיף כי לכתחילה אין לנהוג כך; ולדעת הגר"ח קניבסקי אינו יוצא ידי חובתו. וכך דעותיהם של הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי גם במקרה שהמקבל נמנע מלאכול את המאכלים שבמשלוח מטעמי כשרות. ובמקרה הפוך, שהמאכל אסור באכילה, אך מותר למקבל מסיבה בריאותית וכדומה – כתב הג"ר שלמה קלוגר שהשולח אינו יוצא ידי חובתו.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצה, 44]

האם ניתן לקיים מצות מתנות לאביונים בצ'ק?

לדעת הגרש"ז אויערבך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר והגר"ח קניבסקי, ניתן לקיים מצות מתנות לאביונים באמצעות צ'ק 'מזומן' – דהיינו שנושא תאריך של יום הפורים או קודם לכן – אם ניתן לקבל כסף תמורתו מ'גמ"ח' או משכנים וחברים, ולחילופין, לרכוש באמצעותו בחנות ביום הפורים; אולם לדעת הגר"נ קרליץ אין יוצאים בכך ידי חובה אלא כשניתן לפדותו בבנק ביום הפורים.

ובנתינת צ'ק דחוי לגבאי צדקה, כשהגבאי נותן לאביונים את תמורתו בכסף מזומן – לדעת הגר"נ קרליץ צריך הגבאי לזַכות את הכסף לבעל הצ'ק טרם נתינתו לאביונים, אולם לדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי אין צורך בכך.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצד, 4]

האם ניתן לקיים את מצות השתייה בפורים במשקאות חריפים או במיץ ענבים?

כידוע, מצוה לשתות יין בפורים "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", ולפחות לשתות יותר מהרגיל. לדעת הגרצ"פ פראנק אין לקיים מצוה זו אלא ביין, משום שנס הפורים נעשה באמצעות היין במשתה אסתר; ולדעת הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ, אם כי עדיף לקיים את המצוה ביין, ניתן לקיימהּ גם במשקאות חריפים, כגון 'וודקה' ו'ויסקי'.

וגם לדעת הגרי"י קניבסקי ניתן לקיים מצוה זו במשקאות חריפים, אולם יש לשתות גם מעט יין, כדי לקיים את הנאמר במגילה: "ימי משתה ושמחה". ולעומת זאת, שתיית מיץ ענבים – דעת הגר"ש וואזנר שאין בה מצוה כלל, משום שאינו משמח כיין שנאמר עליו: "ויין ישמַּח לבב אנוש".

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצה, 16]

האם נשים וילדים מצוּוים בשתיית יין בפורים?

לדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר אין לנשים לשתות יין לשָׁכרה בפורים, ולדעת הגרח"פ שיינברג לא תשתינה אף כשיעור 'רביעית', אולם לדעת הגרי"י קניבסקי עליהן לשתות מעט יין. וכן דעת הכף החיים בנוגע לאדם שהיין מזיק לבריאותו, שאינו מחויב במצות השתייה, אך ישתה מעט יין כדי לקיים את הנאמר במגילה: "ימי משתה ושמחה".

ובנוגע לילדים – דעת הגר"נ קרליץ שאין חובת 'חינוך' במצוה זו; ויש לכך סמך בפירוש הגר"א על הכתוב: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", ימי הפורים – מצות משתה ושמחה, לא יעברו מתוך היהודים – הגדולים, וזכרם – קריאת המגילה, לא יסוף מזרעם – שאף הקטנים חייבים בה.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצה, 14]

האם מותר לאשה להתחפש לגבר? והאם מותר להתחפש לכומר?

מעיקר הדין מותר לאשה להתחפש בפורים לגבר וכן להיפך, ואין בכך איסור "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", משום שאין עושים זאת אלא לשם שמחה בעלמא; אולם האחרונים הזהירו שלא לעשות כן. ולדעת הגרי"י קניבסקי, יש להקל בכך לילדים שלא הגיעו לגיל 'חינוך', וכן דעת הגרי"ש אלישיב; אך החזון איש הורה שלא להלביש תחפושת כזו אף לתינוק.

ולבישת מלבושי גויים כתחפושת, כגון תחפושות של המן ואחשורוש, דעת הגר"ח קניבסקי שאין בה איסור "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", אך אין ראוי לעשות כן. ברם, תחפושת מענייני עבודה זרה, כבגדי כומר וכדומה – דעת אלישיב שאסורה מן הדין, משום "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ".

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצו, 52-53]