תחילת הצום – עלות השחר: לבני אשכנז – 4:19, לבני ספרד – 4:36.
המעוניינים לקום לאכול קודם עלות השחר, צריכים לעשות תנאי אור ליום רביעי, לפני הליכתם לישון – "איני מקבל עלי התענית עד עלות השחר".
לעניין שתיה: בני אשכנז – אם רגיל לשתות אין צריך להתנות (משנ"ב); בני ספרד, מלשון השו"ע משמע שצריכים להתנות. מותר להתחיל באכילת פת עד חצי שעה לפני עלות השחר, ותוך החצי שעה אין לסעוד יותר מ'כביצה' פת (56 גרם). לבנות ונשים אין איסור לאכול בחצי שעה שלפני עלות השחר – דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל לעניין כל השנה – בספר משנת אברהם.
בתענית אסתר מותר לשמוע מוזיקה, ומותר להתרחץ כרגיל, שאין זה צום על החורבן, אלא זכר לכך שנקהלו עם ישראל לעמוד על נפשם ולבקש רחמים ותחנונים בצום ובזעקה מבעל הרחמים שיצילם מאויביהם [כמשה רבנו בזמן מלחמת עמלק שכבדו ידיו, כי היה יושב בתענית] – כדי לזכור שהשי"ת רואה ושומע לכל אחד בעת צרתו כשמתענה, ושב אל ה' בכל לבבו. על כן,
כתב בספר קב הישר סי' צ"ז: "כל מי שצריך רחמים על איזה דבר וצריך להתפלל עליו, ייקח פנאי לעצמו ביום תענית אסתר ויאמר מזמור כ"ב בספר תהילים: 'למנצח על אילת השחר' – היא אסתר, ואח"כ ישפוך שיחו לפני ה', ויזכיר זכות מרדכי ואסתר, ובזכותם ייעתר לו הקב"ה ויפתח לו שערי רחמים ותתקבל תפילתו ברצון".
מנהג לתת צדקה במנחה של תענית "דאגרא [שכר] דתעניתא צדקתא". ויש נוהגים לשער כמה היה אוכל ביום זה ונותנים השווי לעניים (משנ"ב תקס"ו, י"ב), כנרמז במילה תענית – תת עני.
סיום הצום – 6:06, ויש נוהגים – 6:14.
