סיפור מפעים על גילוי רוח הקודש אצל מרן שר התורה זצוק"ל מגיע ל'המחדש' מפי בעל המעשה. וכך מספר האברך (שזכה בינתיים להיות מקורב למרן זללה"ה).
"הידיים רועדות כשאני כותב את הדברים הבאים……….
יום חמישי בערב ד' אב ה'תשע"ג
זכיתי להיכנס יחד עם דודי הג"ר מאיר ישראל שליט"א משגיח בכמה ישיבות, על פי הוראתו של רבינו זצוקללה"ה, הוסיפו לאבי זצוק"ל – שהיה אז חולה, את השם 'חי' לשמו המלא 'יוסף חיים'.
כעת הגענו לבקש שוב ברכה, ועיצה לחיזוק בשבילי, ובשביל שאר המשפחה, לאחר שרבינו הקשיב, עודד ללמוד מסכת שביעית [זה היה שנה וחצי לפני שמיטה, כבר אז התחיל לעודד על שביעית, נקודה מעניינת כשלעצמה].
בסוף אמר דודי הנ"ל, שהוא נוסע כעת לחוץ לארץ בשביל להיות עם אבי זצוק"ל. רבינו חשב והשיב: 'אתה לא כהן?' לתשובתו של דודי 'לא, אני לא כהן', אמר רבינו מיד בעיניים חודרות: 'אתה יכול לנסוע'.
הייתי עוד בתחילת דרכי אצל רבינו, ולא כ"כ הבנתי, אמרתי לעצמי, אולי בגלל שהמטוס נוסע מעל בתי קברות, אולי משהו דומה, אבל מעולם כשהגיעו אנשים שנוסעים לחו"ל לא שאל רבינו, אם הם כהנים.
ביום שני שלאחמ"כ [ח' אב] נפתרה החידה, אבא זצוק"ל נלקח לשמי מרומים, דודי שנסע לשם, הוא זה שאמר עמו את פסוקי הוידוי, ובשביל להיות עם המת, צריך שיהיה אדם שאינו כהן, ו'אם אתה לא כהן, אתה יכול לנסוע'
מבהיל, מפחיד ומרטיט, ורק מעורר אותנו להפנים עמוק, לזכות שזכה דורנו היתום, לענק שבענקים שהיה שרוי איתנו, ונלקח במיתת נשיקה………"
עד כאן סיפורו של האברך שזכה להיות מקורב למרן זיע"א. בסרטון נראה האברך בלווית דודו שיח' אצל הגר"ח.
הוא גיסו
לא אחיו
עם אחיו שאינו כהן וי
למה זה רוח הקודש
בנ"א מונשם ומרדם חודש יש לחשוש לו בכל מקרה