לעשות סדר בסדר | הרב הגאון רבי שמואל ברוך גנוט

לפני כמה שנים התקשר אלי תלמיד חכם יקר והציע ש"צריך לכתוב כעת, כשנשות ישראל מתחילות הנקיונות היסודיים לכבוד פסח, שכל הנקיונות האין- סופיים הללו אינם קשורים כלל ויקר לחמץ או ל"משהו חמץ". אנשים ונשים עובדים עד כלות הגוף והנפש על נקיונות של ארונות שאין בהם קשר לחמץ, במקומות גבוהים שהילדים לא מגיעים להכניס שם עוגיות. ובכלל, אנו הרי מפקירים ומבטלים את החמץ כעפרא דארעא. הגרח"פ שיינברג זצ"ל היה נוהג לומר בכל שנה שישנה מצוה גדולה יותר להגיע לליל הסדר נינוחים ורגועים, כדי שיהיה ניתן להקשיב לסיפור יציאת מצרים כהלכה ולהרבות בסיפור הניסים, מבלי להתעייף. השולחן ערוך פוסק שצריך להימנע מלאכול ולשתות הרבה בליל הסדר, כדי שנוכל לספר כמה שיותר את סיפור יציאתנו ממצרים, דבר שאינו מציאותו כאשר כולם סחוטים וממורטים", אמר האברך, והוא צודק מאד. אך אולי זהו דוקא הזמן להבין מהו סדר ומהו חשיבותו.

אי אפשר שלא להבין שסדר הוא דבר חשוב, כשראינו את הארנק הפרטי של מורי ורבי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל.

למעלה מתשעים שנותיו של מרן הגר"ח זצ"ל היו גדושים באלפי אלפי דפי גמרא, ראשונים ואחרונים, בבלי וירושלמי, מדרשים ושותי"ם, ספרי הלכה ואלפי ספרים (מרן זצ"ל עבר, לפחות במהירות, על כל ספר שמחבר תורני מביא לו). רבי חיים השיב במהלך השנים למאות אלפי מכתבים בכל חלקי התורה, ועם כל ים הטרדות האדיר המקיף אותו, צרותיהם של אלפי הפונים, בקשותיהם וטרחתם, נשאלת השאלה: כיצד מרן הגר"ח קניבסקי הצליח לעמוד בעומס? כיצד יהודי לומד בכל יום, בלי הפסקה, במשך עשרות שנים, בכל יום 8 דפי בבלי, 7 דפי ירושלמי, דף רמב"ם, דף בנ"ך ועוד "סדרים" בהרבה נושאים?! כיצד יהודי ישיש שכמותו המשיך לכתוב ספרים חשובים, להתייחס לכל פונה בנחת רוח, להתפלל על כולם, לייעץ, להגיב, לענות לעשרות מכתבים בכל ערב ולהחזיק מעמד, גופני ונפשי כאחד?

בשביל זה, בין השאר, היה צריך לראות את סידור שטרות הכסף בארנקו של הגר"ח זיע"א.
אולי זהו חטטני ואישי מידי לכתוב על כך. אך "תורה היא וללמוד אני צריך". מרן הגר"ח זיע"א שלף בנוכחותי מספר פעמים את ארנקו, כדי להשתתף במגביות הצדקה של קופות הצדקה וארגוני החסד השונים. הבטתי, כמה פעמים, בארנק, והוקסמתי. כל שטרות הכסף היו מסודרים לפי שווים הממוני ושום שטר לא התערבב ב"צבע" של שטר אחר. שטרות של מאה לחוד, חמישים, עשרים, וכו'. הכל מסודר.

כי הגר"ח היה אדם מסודר. היה לו סדר בכל אחד מכמויות ה"סדרים" והחברותות שלו. כתב ידו היה מסודר וראשו ומחשבותיו מסודרים. רבי חיים לא כתב בחול המועד, אזי הסדר החדש מאפשר לו לקבל יותר קהל. כל דבר ועניין הגיע אצלו בסדר מופתי, הספרים, הלימוד, המחשבה, וכן, אפילו סידור השטרות בארנק.

גאון המחשבה, הדעת והמוסר רבי שלמה וולבה זצ"ל, מסר סדרת שיחות על מידת הסדר. מספר שיחות של מוצאי שבת ב"קול תורה" יוחדו על ידו לנושא זה. הרב וולבה זצ"ל אמר אז כי העולם כולו מסודר לתפארת. העולם מורכב ממיליארדי חלקיקים, שכולם מסודרים לגמרי. אבני האטום הזערוריים ועד גופי השמים הענקיים כהשמש וכירח. הסדר, אמר הגר"ש וולבה, מעיד על רצון השולט בעולמו- רצונו של הקב"ה יתברך. העולם המסודר הוא הוכחה לקיומו של הבורא.

"גם בעולם הקטן, שהאדם צריך ליצור לעצמו בחייו, יש מקום ליחס זה בין סדר ורצון. אם אנו רואים אדם מסודר בעבודתו, אנו מבינים שהוא בעל רצון חזק. על האדם בלתי- מסודר נחרץ משפט: או שאינו רוצה לעבוד, או שרצונו חלש מכדי לסדר את עבודתו ועצמו. ואם בעבודה של דרך ארץ הדברים אמורים- אזי בעבודת ה' על אחת כמה וכמה. עבודה אמיתית לא תיתכן בלי סדר!" (עלי שור חלק ב' פרק י"ט, סדר).

כשאדם עולה לשמים לא שואלים אותו אותו האם הוא למד תורה, קצת או הרבה. אלא האם הוא "קבע עיתים לתורה", האם יש לו סדרים קבועים לעסוק בתורה. זאת משום שישנו הבדל גדול בין אדם שלמד תורה ללא סדרים קבועים, לבין מי שמסודר בלימודו. -גם שעות הלימוד והמוסר בישיבות הקדושות נקראות בשם "סדרים". כי הסדר שבלימוד, בתוכן ובכמות, הינם תחילת ויסוד עבודתו של בן התורה.

הגר"ש וולבה, כדרכו בסדר המופתי של מהלך עבודתו המוסרית, קובע כי ראשית ההתלמדות שלנו ב"סדר" היא ההתבוננות: מה אנחנו רוצים מעצמנו?

כשמצאנו תשובה לשאלה ראשונית זו, נתהה ונבדוק האם מצבנו כעת מאפשר להוציא, איך וכמה ובאיזה מינונים וסדרים, את רצוננו אל הפועל. לאחר מכן נקבע לעצמנו את סדר יומנו, מתי לשכב לישון ומתי לקום, מתי להתפלל וכמה זמן להקציב לארוחות. איך נלמד ובאיזה סדר וכן הלאה. סדר מעיד על רצון, ורצון אמיתי מוכרח להתבטא בסדר.

אדם שארונותיו, מגירותיו וקלסריו מסודרים, יש לו גם סדר בראש. לפחות יש לו אפשרות טובה יותר לסדר את ראשו. שום בעל עסק, חנווני או סוחר, מנהל משק או עקרת בית, אינם יכולים לנהל את מטרתם ללא סדר. וכשזנחנו את הסדר החשוב הזה מספר חודשים, מומלץ מאד לערוך אותו שוב מחדש. הסדר הזה הוא מצרך כה חיוני בחיינו, עד שאי אפשר אחרת.

–ואם כן, מדוע לנשים, יותר מלאנשים, כל כך חשוב שהבית יהיה מסודר? מדוע רוב הגברים מעדיפים לסדר לעצמם סדרי לימוד ו"מהלכים" ברשב"א, או, להבדיל, לשמור על סדר מופתי בעבודתם, אך לא לסדר את ארונות המטבח או את הכלים שבכיור הכלים החלבי שבביתם??

התשובה הרי פשוטה היא, עולה ומבצבצת מתוככי דבריו של הגר"ש וולבה. סדר מראה על רצון ורצון צועד עם סדר. את הלימוד/ העבודה שלנו אנו רוצים. שם אנו רוצים באמת להצליח ולכן שם הדברים מסודרים לנו יפה יפה. הבית פחות חשוב לרוב הגברים, ולכן הסדר בו פחות חשוב לנו. הנשים, לעומת זאת, מעמידות במקום גבוה יותר בסולם חייהם את הבית. הבית הוא העסק והארמון הפרטי שלהן והן רוצות אותו משובח וטוב יותר, לכן הן גם מסדרות אותו בכל כוחן ומרצן. לא לחינם נקראת האשה בשם "עקרת הבית", כי היא עיקרו של הבית.

ובכל זאת, למרות החשיבות הגדולה שבסידור הבית ונקיונו, צריך לעצור לרגע ולעשות סדר במה צריך להיות מסודר כעת. לבדוק את היכולות, למול הזמן הקצר שנשאר עד הפסח, ולראות כמה ניתן להספיק בלחץ, אך לא במתח. אם ב"סדר" עסקינן ולא ב"ביעור חמץ", אזי אולי לא נגלה לאף אחד ונשאיר ארון אחד לא מסודר ל"בין הזמנים" שלאחרי הפסח?…

אפשר גם לסדר את "ימי הסידורים" הבאים עלינו לטובה בתכנון ובסדר נכון. להשקיע בעבודות החשובות כשהילדים אינם בבית ולהעביר את העבודות הקלות, הדורשות פחות תשומת לב לשעות האמורות להיות מוקדשות לילדינו. לעבוד קשה יותר בשעות בהן השעון הביולוגי שלנו יכול לעבוד קשה, ולהותיר את המשימות המסובכות פחות לשעות העייפות. לבזבז את האנרגיה שלנו על הדברים הקשים לסידור ולאפשר לילדים לנקות בעצמם את החפצים והמקומות הקלים יותר לסידור. נקח דף ועט, נשב בנחת מספר דקות ונארגן סדר יום מופתי, שיעזור גם הוא לסדר הטוב של הבית, מבלי לפגוע בסדרי הלימוד היומיים ומבלי לפגוע בצרכי הילדים, כל אחד כחכמתו וכרצונו הטוב. בסוף, כנראה, הכל יהיה מסודר ונעים…

—ושנזכה להגיע לליל ה"סדר" מסודרים בארונותינו ובחדרינו, ובעיקר בחדרי לבבינו.