בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה בפסחים: ”אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר.“
הערב (ליל שישי) ליל י"ד לאחר ערבית ועד הבוקר זהו זמן בדיקת חמץ.
מי שלא בדק את החמץ מסיבה כלשהי בליל ארבעה עשר, חייב לבדוק משך היום שלמחרת. ואם לא בדק לפני הפסח יבדוק ויבער את החמץ בפסח.
כל מקום שאנשים רגילים להיכנס אליו עם חמץ צריך לבדקו.
חובת הבדיקה אינה רק בבית הפרטי, אלא גם במקומות ציבוריים שמכניסים בהם חמץ, כגון בתי מדרש, חדרי מדרגות, משרדים, חנויות ומבני ציבור.
המנהג הוא להניח 10 חתיכות חמץ בכמה מקומות ברחבי הבית, כדי שהברכה לא תהיה לבטלה, אך לדעת רוב הפוסקים אין חובה למנהג זה והברכה לא נחשבת לבטלה גם אם לא מצא.
בזמננו "מקומות שצריכים בדיקה" באופן מיוחד (מלבד מטבח וחדר אוכל) הם תיקים וכיסי בגדים ומעילים ואף מכוניות פרטיות. בבית בו מצויים ילדים קטנים – כמעט כל מקום בבית, אליו הם מסוגלים להגיע, נחשב כ"מקום שמכניסים בו חמץ".
לפני תחילת בדיקת החמץ יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה ד', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל בִּעוּר חָמֵץ
אחר הבדיקה יבטל החמץ, והוא מצות עשה דרבנן. וצריך להבין את ענין הביטול, שהוא מפקיר את כל החמץ שברשותו שלא ראהו.
ואומר שלוש פעמים:
כָּל חֲמִירָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי. דְּלָא חֲזִיתֵיהּ וּדְלָא בִיעַרְתֵּיהּ, לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא.
פירוש: כָּל חָמֵץ וּשְׂאֹר שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתִי, שֶׁלֹּא רְאִיתִיו וְשֶׁלֹּא בִּעַרְתִּיו, יִתְבַּטֵּל וְיִהְיֶה כַּעֲפַר הָאָרֶץ
ויש מוסיפים:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ד' אֱלֹוקינוּ וֵאלֹקי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתֵּן לָנוּ כֹּחַ וִיכֹלֶת וְעֵזֶר וְסִיּוּעַ, לְפַשְׁפֵּשׁ בְּנִגְעֵי בָּתֵּי הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ בַּעֲצַת יִצְרֵנוּ הָרָע:
אָנָּא ד' הַפְרֵד נָא מֵעָלֵינוּ צַד הָרַע שֶׁבַּיֵּצֶר הָרָע, וּתְזַכְּכֵנוּ וּתְלַבְּבֵנוּ בְּכֹחַ הַיֵּצֶר הַטּוֹב. הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ. וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וּתְרַפֵּא אֶת מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבָרִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה גִּידִים שֶׁל נַפְשֵׁנוּ, וְשֶׁל גּוּפֵנוּ, רְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְהַעֲלֶה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ. כִּי אֵל רוֹפֵא רַחְמָן וְנֶאֱמָן אָתָּה. עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ. וְהַצִּילֵנוּ מֵאִסּוּר חָמֵץ אֲפִלּוּ מִכָּל שֶׁהוּא, בְּשָׁנָה זוֹ וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יי צוּרִי וְגֹאֲלִי.
