עידית סילמן לעמית סגל: "הפורש הבא – רק עניין של זמן"

מה גילית ב-6 באפריל, בשעה 6:45, שלא ידעת עד אז על הממשלה הזו?

חברת הכנסת עידית סילמן עונה לשאלות של עמית סגל בריאיון לחדשות 12 הערב (שני) רגע לפני החזרה מהפגרה: "האמת, נתתי צ'אנס – אבל טעיתי. טעיתי, וזו גם הזדמנות לבקש סליחה. סליחה מבוחרי ימינה המאוכזבים, וסליחה מאנשי המחנה הלאומי, שהרגישו שנעשה להם עוול. אני באמת חשבתי שאחרי 4 סבבי בחירות צריך לתת צ'אנס לממשלת אחדות, לממשלה של כולם. בסופו של דבר, טעיתי.

מצאתי שמילים יפות כמו 'אחדות' ו'ריפוי' לא קיימות כאן, הרי הממשלה הזו מתנהלת בלי המחנה הלאומי"."אני טעיתי", ממשיכה סילמן, "כי האמת היא שהשפה שלנו השתנתה, עם ביטויים כמו 'הגדה המערבית', וקיפול כל הדגלים של ערכי הימין. לתומי אני חשבתי שנושאים של זהות יהודית, שהיו גם הבטחת הבחירות שלנו, באמת לא יינזקו. הרי אמרנו לא פעם ולא פעמיים, שיש סטטוס קוו בתחום דת ומדינה, שלימינה יש וטו בתחומים האלה. בסוף אתה רואה כרסום זוחל מתחילת ימיה הראשונים של הקואליציה".

אז זו לא רק פסיקת החמץ? הרי יגידו לך שהייתה פסיקת בג"ץ בנושא, וזה לא הורוביץ

"בסוף אתה רואה שזה כרסום זוחל, שמוביל למחיקת הזהות היהודית של מדינת ישראל. לא יכולתי לתת לזה יד. בסופו של דבר, נושאים שהיו דגלים שלנו, הבטחת בחירות לבוחרים שלנו, מתקפלים אחד אחרי השני. יש דברים שלא נגעו בהם 70 שנה, באף ממשלת שמאל קיצונית שהייתה כאן – ועכשיו פתאום מגיעים ונוגעים בדברים שהם סטטוס קוו של כל עם ישראל, ולא רק שלי או של החרדים – של כל מי שחשובות לו השבת והזהות היהודית, ליבת העם היהודי במשך שנים".

"עכשיו הדברים הללו על המוקד ואין מי שיעצור, שיעמוד בפרץ ויגיד: 'בזה אנחנו לא נוגעים'. אני יודעת שאף אחד לא היה מתכוון לעמוד מול ישראל ביתנו ולוותר. אין מי שיעמוד ויגיד שכאן עוצרים. זה בכשרות, בגיור, בכותל הרפורמי, בהר הבית, בלומדי התורה ובמעונות האברכים. הכרסום המזדחל הזה הביא לכרסומה של המדינה היהודית שבנינו כאן במשך שנים".

אוקיי, אלה נימוקים חשובים, אבל מה שיותר חשוב זה כנראה שנתניהו הבטיח לה את המקום העשירי ושריון לתפקיד שרת הבריאות

"ממש לא. הייתי בתפקיד חיי. החלום היה להיות יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הבריאות, והאמת היא – אני לא יודעת מה יהיה מחר בבוקר. הלכתי עם הלב שלי, אבל אני יכולה להגיד שאם הייתי רוצה לקבל משהו, הייתי יכולה לקבל את זה כאן ועכשיו".

מה זאת אומרת?

"יכולתי לבקש כל מה שאני רוצה כדי לשמור על שרידותה של הקואליציה הנוכחית – אבל לא עשיתי את זה. אם הייתי רוצה, הייתי מקבלת את כל מה שרציתי".

דיברת עם בנט לפני הפרישה, או אחריה?

"אני יכולה להגיד שבסופו של דבר הלכתי אחרי הלב שלי, עשיתי מה שנכון. מרגע שקיבלתי את ההחלטה, הלכתי על זה בכל הכוח. אני מכירה את נפתלי שנים, אבל בשלב הזה ויתרתי על מסכת הלחצים הרבה שידעתי שתגיע".

ולכן לא ענית לשיחה?

"ולכן קיבלתי החלטה, והלכתי עליה בכל הכוח. היה חיבוק מלטף של התקשורת, כתבות, שערים. יש תקציבים, הרבה כוח ועמדת השפעה – אבל בסופו של דבר, אני מצליחה להבין למה לחברים שלי, שנמצאים שם היום, קשה לצאת משם. צריך בשביל זה הרבה אומץ".

בנט דיבר בריאיונות על רדיפה ואלימות מילולית נגדך, שהחברים החדשים שלך זה נתניהו שטען ששיקרת, או סמוטריץ' שאמר בזויה ונקמנית. והנה, האלימות ניצחה כמו שאמר ראש הממשלה

"נכון, מילים קשות נכתבו ונאמרו. עם זאת, הבנתי שזה מגיע מדם ליבם של האנשים, אנשים שהבטחנו להם דבר אחד והם קיבלו את ההפך הגמור. אנשים שצעקו ושהיה להם קשה, אני יכולה להבין את הקושי הזה. הקשבתי להם בסוף, לא נשברתי".