מטלטל: כך סוכל מינויו של גל הירש למפכ"ל המשטרה

"הסיפור על זה הוא על גל הירש. אבל לא רק עליו. זה סיפור על כולנו" פותחת עיתונאית חדשות 13 את התחקיר המדהים על סיכול מינויו של גל הירש למפכ"ל.

'המחדש' מביא את השתלשלות הפרשה מתחילתה, הפרטים מעלים חשד חריף ויוצא דופן לסיכול ממוקד ודרמטי, נגד מי שמערכת אכיפת החוק לא חפצה ביקרו.

בשנת 2015, בעקבות פרשיות מביכות רבות שהתפרסמו על בכירי משטרת ישראל, דבר שהוביל לפרישת בכירים רבים מהמשטרה, החליט השר לביטחון פנים דאז – גלעד ארדן (הליכוד) למנות אדם חיצוני למפכ"ל המשטרה.

גל הירש נולד בערד והצטרף לפנימייה הצבאית שליד "הגימנסיה". הוא התגייס לצנחנים, פיקד על שלדג – שאף קיבלה צל"ש תחת פיקודו והיו מי שראו בו אז כמועמד טבעי לתפקיד הרמטכ"ל בהמשך חייו.

בהמשך הוא נפצע קשה במארב של מחבלים באיו"ש ובמשך שנה שלמה אושפז ועבר אינספור ניתוחים.

למרות פציעתו הקשה, הירש התעקש לחזור ולשרת בצה"ל. הוא חזר לשרת בצה"ל והשתחרר אחרי מלחמת לבנון השניה. הוא פנה לעולם העסקים והקים חברה ביטחונית.

לאחר מספר שנים – הרמטכ"ל בני גנץ קרא לו לשוב לשרת בצה"ל בפיקוד העומק. הירש נעתר לבקשה. הוא שירת שם עד לשנת 2015, אז השתחרר סופית מהשירות בצה"ל.

באותו זמן, היה גל הירש על הגל.. הוא קיבל את הערכת הצבא (לאחר שבזמן מלחמת לבנון השניה הוא ספג ביקורות על אירוע חטיפת החיילים רגב וגולדווסר שהיו תחת פיקודו, עד שועדת וינוגרד שחקרה את מלחמת לבנון השניה ניקתה אותו מאחריותו).

בטקס הפרישה שלו מצה"ל, קיבל הירש שבחים רבים מהרמטכ"ל דאז – גדי איזנקוט. "האופן שבו פיקדת על המפקדה, במקצועיות ובנחישות, באה לידי ביטוי בעשור האחרון".

הירש באותו זמן, הוא הבעלים של חברת "דיפנסיב שילד" המצליחה, אותה הקים עם פרישתו הראשונה מצה"ל לאחר מלחמת לבנון השניה.

לפני שבר – גאון

כאן מגיע גל הירש לשיא הקריירה שלו והחיים האישיים. שר הביטחון – משה יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט מציעים לו להיות המנכ"ל של רפא"ל. המפעל הביטחוני של ישראל בו מפתחים כלי מלחמה והגנה חדשניים ומהמתוחכמים בעולם.

מדובר בתפקיד רציני ומלא עצמה, הכולל משכורות מכובדות ונסיעות ברחבי העולם. גל הירש מספר לאילה חסון כי הוא הוחמא מהבקשה. "הרמטכ"ל ושר הביטחון התקשרו להציע לי את התפקיד. מאוד שמחתי".

שלשה ימים אח"כ מקבל הירש עוד שיחת טלפון. הפעם זה השר לביטחון פנים – גלעד ארדן. הוא ביקש להפגש עם הירש ב'4 עיניים'. הירש הגיע לפגישה שנערכה עוד באותו ערב.

ההצעה של ארדן היתה מפתיעה. "ארדן מציע לי להיות המפכ"ל, למרות שהיו למשטרה 3 מועמדים מתוך המשטרה. זה הפתיע אותי" מספר הירש.

ארדן עצמו מספר כי המשטרה היתה בשפל חמור לאחר פרישה של כחצי מהסגל הבכיר שלה בנסיבות מביכות ו"היה ברור שצריך להביא מישהו מבחוץ כדי לעשות ניקוי אורוות כללי".

ארדן מספר לאילה חסון כי הוא לא בחר בהירש באופן אקראי. "קראתי עליו ולמדתי על עברו כמפקד. מאוד מאוד התרשמתי מהערכיות שיש בו".

בפגישה שנערכה מספר שעות, מבהיר ארדן להירש למה הוא מצפה ממנו כמפכ"ל המשטרה. "את כל הרפורמות שעשית בצה"ל, כל השינויים וההבראה – אני רוצה שתעשה במשטרה. הבראה".

ארדן חושף, כי לפני שפנה לגל הירש, הוא פנה למספר מועמדים, כולם "מבחוץ", כלומר, לא שירתו במשטרה, וכולם סירבו לאחר שארדן הבהיר להם שיסרקו את עברם ב"מסרקות של ברזל". היחיד שלא פחד מכך היה הירש.

ארדן רומז בשיחה עם אילה חסון כי התחושה היתה שבכירים במערכת אכיפת החוק יכולים להתייחס לאירועים שאצל אדם מן השורה ייסגרו בלא – כלום, בצורה אחרת, אם מושא מעיינם עומד בדרכם.

הירש התלבט במשך ארבעה ימים עם אשתו ומקורביו, לאיזו הצעה לגשת. מנכ"ל רפאל או מפכ"ל המשטרה. לאחר ארבעה ימים הפור נפל והירש החליט כי הוא מוכן לשרת כמפכ"ל המשטרה. החלט ששינתה את חייו.

הירש התקשר לארדן ואמר לו שהוא מוכן לקחת על עצמו את התפקיד "בהתאם לקווי היסוד ולתכניות שהצגתי".

ארדן קבע עם הירש להפגש ב'קריה' בתל אביב, שם הודיע לו: " אתה המפכ"ל הבא". ארדן בישר זאת לשלושת המועמדים לתפקיד מתוך המשטרה והורה להירש לחכות לערב ועד אז להתארגן.

תחילתה של נפילה מהדהדת

"בשש בערב יצאה ההודעה על המינוי בתקשורת, ואז נפתחו שערי הגהינום" מספר הירש. ארדן מספר ליועץ המשפטי לממשלה – יהודה וינשטיין על החלטתו למנות הירש לתפקיד וזה האחרון החל להתארגן עם הפרוצדורה הנלווית.

במקביל החלה 'עונת הציד' כפי שמגדירה זאת אילה חסון. הניצוד הוא גל הירש. כוחות רבים החלו במאבק איתנים כנגד המינוי. מאבק שרק בחלוף שנים תתברר מלוא עצמתו.

הראשונים להלחם במינויו של הירש הם חברי "פורום המפכ"לים לשעבר". בבליץ ראיונות תקשורתיים, סיפרו המפכ"לים לשעבר כי "אינם ישנים טוב בלילה" בגלל המינו וכי מדובר בסכנה (לא פחות מכך) למדינת ישראל. הם אף פנו ל'ועדת טירקל' (הועדה לאישור מינוי בכירים) בבקשה לטרפד את המינוי.

הם מפעילים את השפעתם על התקשורת בכל הכוח, וזאת האחרונה, צמאה לדם כתמיד, מתגייסת לעזרת המפכ"לים בדימוס. הטענה: "המפכ"ל צריך לצמוח מתוך המשטרה".

ארדן מספר כי מאז הכריז על המינוי, פנו אליו עשרות ניצבים במשטרה וניצבים בדימוס ש"ברור שמופעלים על ידי ניצבים במשטרה" כלשון ארדן, בדרישה לבטל את המינוי. "איך יכול להיות שתת אלוף יבוא ויפקד על משטרת ישראל".

מני יצחקי

אולם, הסיפור הדרמטי, הגדול באמת, מתנהל מאחורי הקלעים. בתוך המשטרה. מני יצחקי, ראש אגף החקירות במשטרה, פעל מיד עם היוודע לו דבר מינויו של הירש. כך עולה מהמסרונים ומהשיחות שהקליט תת – ניצב גיא ניר עם מני יצחקי.

גיא ניר, המשמש אז כראש אגף המודיעין של המשטרה, מגלה כי מני יצחקי פנה בצורה עקיפה ולא רשמית כנדרש בחוק, אל פקודה של גיא ניר ובפגישה עימה אומר לה בעל פה: "תשלפי לי את החומרים שיש לנו על גל הירש".

כאשר נודע הדבר לגיא ניר, הוא מתקשר אל מני יצחקי, זועם ופגוע כאחת ושואל אותו מדוע הוא בעצם 'דילג' עליו. בשיחה שהוקלטה על ידי ניר לא נשמעת תשובתו של יצחקי.

יצחקי מבקש חומרים על הירש וגיא ניר עונה לו: "בדקנו, אין כלום". יצחקי עונה לו שהוא יודע אבל מבקש בכל זאת את כל החומרים שיש במערכת אותה הם מכנים "או אי סי די" – OECD על גל הירש.

יצחקי מספר לניר כי "יש להם ים חומר" על גל הירש. אותו ים, אגב, מעולם לא נמצא ועד היום לא ברור לאיזה "חומר" התכוון יצחקי בשיחתו עם ניר.

כשגיא ניר מבקש ממני יצחקי להתחיל בתהליך סיווג וחפיפה על המפכ"ל המיועד – גל הירש, עונה לו יצחקי: "חכה עם זה בינתיים".

עו"ד טל שפירא, מי ששימש כסנגורו של גל הירש, מספר לאילה חסון כי מיד עם ההכרזה על הירש כמפכ"ל, פנה יצחקי לקצינים בכירים במשטרה על מנת לבחון איזה מידע יש לגביו.

בבוקר שלמחרת, כבר ניגש מני יצחקי לבנצי סאו – מי שהיה אחד מהמועמדים לתפקיד מתוך המשטרה ואומר לו: "בנצי, סידרנו לך את המפכ"לות".

השיטה

תת ניצב גיא ניר העיד על הזווית שלו בועדת הפנים של הכנסת שדנה בנושא ב2018: "לגבי המוטיבציה, אני יודע דבר פשוט.תקראו לזה 'קליקה, תקראו לזה 'חונטה', אני קורא לזה 'השיטה'.כאשר המערכת לא מעוניינת שמישהו יהיה במקום מסוים, בתפקיד מסוים, הם נכנסים לפעולה".

ועדת הבדיקה שמונתה בכדי לבדוק את גל הירש, מנתה ארבעה חברים. פרקליט המדינה – שי ניצן, ראש אגף חקירות במשטרה – מני יצחקי, היועץ המשפטי לממשלה – יהודה וינשטיין וראש הועדה – הפרקליטה ליאת בן ארי.

מיד עם תחילת ועדת הבדיקה לעבוד ולבדוק את הירש, מתחיל מבול של שמועות להתפרסם עליו. שמועות מתערבבות בשברי מידע. הכל נשמע שחור ומפחיד. בעיקר הכותרות. כי תוכן – לא באמת היה.

בשלב זה היה ברור כבר כי משהו מן הבוץ שמוטח בו, יחבל במינוי. השיטה היתה אכזרית, שקרית ומרושעת. כותרת כמו "וינשטיין בודק אם הירש עבר על חוק איסור הלבנת הון" גרמה לרעש ציבורי.

העובדה בכותרת – נכונה. המשמעות כבר ממש לא. וינשטיין אכן בדק. אולם הוא לא הסתמך על שום דבר מחשיד בשביל לבדוק. סתם בדק. כותרת מפחידה כבר יש….

אולם כלי התקשורת, או מתדרכיהם העלומים מתוך ועדת הבדיקה, לא תמיד טרחו לחפות על הקמפיין בחצאי עובדות או הוצאת עובדות שוליות מהקשרן על ידי ניפוחן.

בכלי התקשורת כבר החלו להתפרסם ידיעות על חקירות של הFBA האמריקאי שהירש מסובך בהן… ידיעות, שבדיקה קצרה העלתה וגלתה את שקריותן, אך את 'העבודה העיקרית' השחרת הירש הן בהחלט עשו.

עוד כותרת שהשתוללה בראשי המהדורות בכלי התקשורת המתודרכים בידי חברי ועדת הבדיקה מעלה את הידיעה על "בקשה לחיקור דין" שממשלת גיאורגיה הפנתה לממשלת ישראל כלפי גל הירש.

"בקשה לחיקור דין" אכן נשמע משהו מלחיץ. עבריינות בינלאומית וחוצה יבשות… בפועל מדובר במילים מקצועיות ב'עגה' משפטית לבקשת מתן עדות ממישהו אשר לא נחשד בכלום ומתבקש להעיד על סיפור שהיה עד לו…

להירש היתה חברה שעסקה באימון חיילים בגיאורגיה לקראת הצטרפותם לברית נאט"ו. פוטין, שלא אהב את העובדה, עשה מעשה פוטין ופלש לגיאורגיה על מנת להחליף שם את השלטון לשלטון 'בובות' המזוהות עם רוסיה.

בניגוד למלחמה אותה החל עם אוקראינה לאחרונה, בגיאורגיה הדברים הלכו לפוטין בקלות והממשל הגיאורגי הוחלף לשלטון פרו רוסי.

השלטון החדש רדף את אנשי השלטון הישן ולצורך כך ביקש את עדותו של גל הירש שיעיד על פרטים טכניים לחלוטין שאולי יעזרו לאנשי השלטון החדש במלחמתם באנשי השלטון הישן, שמרביתם אגב, ברחו ללונדון וצרפת..

משרד המשפטים לא עשה דבר עם ה'בקשה לחיקור דין' שהגישה ממשלת גיאורגיה לישראל. אבל ל'ועדת הבדיקה' זה עשה שימוש מועיל. הם ניצלו את חוסר ההבנה של הציבור במונחים משפטיים וכך יצרו כותרות 'מפוצצות' המשחירות את הירש.

המלחמה

הירש, שבתמימותו חשב שכל הידיעות הן תוצאה של חשד כלשהו, פנה באמצעות עורך דינו דרור ברוטפלד, ליועץ המשפטי לממשלה – יהודה וינשטיין, שכאמור היה חבר בצוות הבדיקה.

במכתב ששלח לו, ביקש ממנו להפגש עם הירש ולברר עמו בצורה ישירה מה 'הבעיה' איתו.. הירש היה מוכן לספר הכל. לא היה לו מה להסתיר.

את התגובה הוא קיבל מיד. יו"ר ועדת הבדיקה שלחה לברוטפלד מכתב בו היא ביקשה ממנו שורת מסמכים הכוללת הסכמים ודברים שקרו בחברתו של הירש בשנים 2007 – 2008.

בשלב זה, לא היה ברור לברוטפלד והירש שיש כאן משהו חריג. הם שלחו לבן ארי את כל המסמכים המבוקשים, אלא שאז הגיעה בקשה לעוד שורת מסמכים, הפעם 'קצת' יותר חריגה. בן ארי ביקשה את חשבונות הבנק בכל החברות של הירש בשנים 2007 – 2008.

בן ארי ביקשה גם הסברים נלווים לכל פעולה כספית בתאריכים הנ"ל, כולל חשבוניות על "קניית פלאפל בשדה התעופה בדרך לגיאורגיה". בשלב זה כבר הבינו ברוטפלד והירש כי מדובר במסע 'דיג' כלשונם.

בינתיים הופיע הירש בפני הועדה לאישור מינוי בכירים – ועדת טירקל, שם התרשמו ממנו מאוד והחליטו כי הוא אכן ראוי לשמש כמפכ"ל, אלא ש"היועץ המשפטי לממשלה – יהודה וינשטיין הודיע לנו שיש בדיקה בענייניו וזה ייקח כמה ימים" סיפר חבר ועדת טירקל – משה נסים.

במשך שלושה שבועות, מאז הוכרז הירש כמפכ"ל, ועד להופעתו בפני ועדת טירקל, נלחם הירש במלוא העוצמה והמרץ הטמונים בו. הוא שולח מסמכים למי שצריך, מעניק הסברים (הגיוניים ונכונים) לכל דבר.

לאחר שלושה שבועות, מבין גל הירש את האבסורד. הועדה (טירקל) מחכה לאישור היועץ (וינשטיין), שמחכה לאישור חברי ועדת הבדיקה, שבודקים בינתיים עלילות סרק שלא היו ולא נבראו…

"היה מי שדאג להמציא אותן" מספר הירש, "כי ידע שמריחת הזמן המיותרת על ידי עיסוק בעלילות שווא, יכריחו את ארדן להכריז על מינוי אחר". כזכור, באותה תקופה לא היה מפכ"ל למשטרה במשך למעלה מחודשיים.

הקש ששבר את גב הגמל היתה דרישתה של ליאת בן ארי מהירש, לענות לה בתוך יומיים על שורת דרישות ארוכה ומסובכת על אלפי העברות כספים שונות שביצעה החברה בבעלותו.

הירש שאל את עורך דינו – דרור ברוטפלד "מה עושים?" כשהתשובה שקיבל מדרור הייתה "לא עושים. אין באמת אפשרות והתכנות לענות על כל כך הרבה שאלות בפרק זמן כל כך קצר".

הכניעה

באותו יום בו פנתה ליאת בן ארי אל הירש עם הדרישות ה'לא הגיוניות' בעליל, כבר תודרכו אנשי התקשורת מפי 'גורמים' בפרקליטות כי "הירש לא יהיה המפכ"ל הבא". מעניין כיצד ידעו זאת ה'גורמים בפרקליטות'.

גל מספר על חבר טוב שלו, שעיתונאי בכיר פנה אליו ושאל אותו "מתי גל מודיע על הסרת מועמדותו". החבר, שלא היה מודע לדרישותיה של בן ארי, שאל את העיתונאי בהפתעה "מדוע שיפרוש?"

התשובה שקיבל היתה תשובה שהגיעה רק מחברי ועדת הבדיקה.. "אתה יודע", ענה העיתונאי, "הוא (גל הירש) לא יספיק לענות תוך יומיים על כל השאלות"…

בשלב זה מאבד הירש את תמימותו ואמונו ומבין שהסיפור 'מכור מראש'. הוא מתקשר לאשתו ומודיע לה: "תשמעי, אני לא אהיה מפכ"ל".

בועדת הפנים של הכנסת, שהתכנסה בשנת 2018, 3 שנים אחר כך, העיד ראש אגף המודיעין במשטרה דאז, תת ניצב גיא ניר, כי הירש היה קרבן לסיכול ממוקד. ניר הצהיר כי הוא מוכן להבדק על כך בפוליגרף או בכל אמצעי בדיקה אחר.

30 יום לאחר שהוכרז גל הירש כ'מפכ"ל הבא של ישראל', נאלץ הירש להסיר את התמודדותו. הירש איבד את המשרה המכובדת, כמו את ההצעה לכהן כמנכ"ל רפאל, במחי עלילות ותככים של בכירי הפרקליטות והמשטרה.

אם חשב הירש, כי בזה תם העניין, הרי שנכונה לו הפתעה. ה'בדיקות' בעניינו הפכו מהר מאוד ל'חקירה תחת אזהרה' ומתת אלוף מוערך בצה"ל, הפך הירש ל'חשוד בפלילים'.

חקירותיו לא העלו דבר והתיקים נגדו נסגרו 'מחוסר אשמה' – זיכוי מהדהד. אולם, הנזק הכבד נעשה. הירש איבד את פרנסתו מאחר ושום גורם מסחרי לא הסכים להשתמש בשירותיה של חברה העומדת בבעלות נחשד בפלילים.

הוא חלה בסרטן ונאלץ להתמודד עם מחלתו במקביל למלחמתו העיקשת על שמו הטוב וחפותו.

הירש למד על בשרו את עצמת כוחה ושחיתותה של המערכת השלטת במדינה. ברצותה תמנה וברצותה תהרוס חיים.

כעת, לאחר 7 שנות שתיקה, הוא החליט לספר את סיפורו. סיפורה של המדינה והתקשורת לכל אזרחי המדינה.

את הסיפור ההזוי והכואב, הוא סיפר במשך ימים ושבועות ארוכים לעיתונאית אילה חסון (ערוץ 13).