שלום וברכה מורי ורבותי!
"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה".
בכל שנה נוספים לנו אלמנות ויתומים חדשים.
בכל שנה אנו מקבלים חריצים נוספים בלב שלנו.
חריץ נוסף על כל פיגוע נוסף, על כל אובדן נוסף, על כל משפחה שהולכת עם השכול הזה יום יום ושעה שעה, גם כאשר שכחנו את שמו של הנפגע או הנרצח.
רבותי!
אין לנו מילים של נחמה. כאשר אנו לא נמצאים מול האדם, וחווים את החוויה שלו יום יום ושעה שעה, אין לנו את הזכות הזו.
מי שמכיר ויש לו במשפחה אובדן, יודע להבין עד כמה מדובר במשהו שמלווה יום יום ושעה שעה.
במשפחתי, שכלו את דודי, אח אימי, "משה בן מזל" זכרונו לברכה, בצבא הגנה לישראל.
זה לא הרפה לרגע מההורים עד יום מותם, ושניהם כבר נפטרו. וגם יש את האחים, את האחיות, את האחיינים והאחייניות, וכולם יודעים, יש את דוד משה, שרובם ככולם, אפילו לא הספיקו להכיר.
אם מַשֶּׁהוּ מלווה אותך יום יום ושעה שעה, זה אומר שזה המשהו הקריטי, הקשה והאנוש ביותר, וזה מה שקורה לכל מי שמאבד מישהו בגיל צעיר כל כך.
אבל אנו יודעים שני דברים.
הדבר הראשון שאנו יודעים: כל אלה שאבדו מאתנו, טוב להם. כי אנו יודעים שהרוגי מלכות, אין שום בריה בעולם שיכולה לעמוד במחיצתם (ב"ב י' ע"ב), הם נמצאים במקום הגבוה ביותר, הם נמצאים במקום שגם הצדיקים בגן עדן מסתכלים עליהם מלמטה ללמעלה, ומתפעלים מגובהם העצום.
דבר נוסף אנו יודעים, שהקדוש ברוך לא מעמיד אף אדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו.
הכחות שהקדוש ברוך הוא מעניק לגיבורים הקטנים הללו, אלו שנשארים כאן אתנו, גם היתומים הקטנים, גם האלמנות, ותעצומות הנפש, הם אלה שנותנים להם את הכח לשרוד ולהמשיך לחיים חדשים.
לפתוח דף חדש, ויחד לזכות ולהרוות בנחת את הקרובים שם בעולם העליון.
יתן הקדוש ברוך הוא כחות לכל המשפחות, וכולנו יחד נזכה בקרוב ממש לגאולה השלמה והאמיתית, ונזכה לראות את כל אותם קדושי עליון כאן אתנו יחד, והם יספרו לנו מה היה שם, ואיך הם הסתכלו עלינו מלמעלה, ועד כמה רוו מאתנו נחת,
וכן יהיה רצון ונאמר אמן.
ברוכים תהיו!