המועצה המקומית כסייפה הגישה בשבוע שעבר עתירה לבג"ץ, המופנית לממשלת ישראל, שרי הפנים, האוצר, הבינוי והשיכון והרשות לפיתוח והתיישבות בדואים בנגב, בדרישה לבטל את החלטת הממשלה על הקמת העיר החרדית כסיף, שנמצאת במרחק של קילומטרים אחדים ממנה, ומעבר לכך, מבקשת לספח לתחומה את שטח העיר העתידית.
על פי חשיפת 'כלכליסט', העתירה מגיעה לאחר שב-14.3.22 אישרה הממשלה את הקמתה של כסיף, שהיא, כך על פי הודעת שרת הפנים איילת שקד, "פתרון יחיד במינו למצוקת הדיור בחברה החרדית בשל היקף השטח הזמין לבנייה באזור, שאינו קיים במקום אחר בארץ".
היישוב כסייפה הוקם רשמית ב-1982, אך הוא ממוקם באתר שהיתה בו התיישבות בדואית זה שנים רבות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכסייפה מתגוררים 23,251 תושבים, והאוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3%.
אם לדייק, לפי התחזית, ב-2040 אמורה אוכלוסיית היישוב למנות 60,000 תושבים. במדד החברתי-כלכלי היא מדורגת במקום 1 מתוך 10.
בעתירת היישוב כסייפה לבג"ץ, שהוגשה על ידי משרד עו"ד גלעד שר, תלחמי ושות', צוין כי מדובר ביישוב הבדואי השני בגודלו, אחרי רהט, שהוא מיושב ברובו במפוני שדה התעופה נבטים (לשעבר תל מלחתה), וזה שנים הוא מתמודד עם מצוקה קשה של קרקעות.
העתירה מתארת מצב תכנוני וחברתי מורכב ביותר, שלא מאפשר מימוש בנייה למגורים בשטחי המועצה: "שטח השיפוט של המועצה עומד על 13,700 דונם, מתוכם כ-10,000 דונם הופקעו מכוח חוק רכישת מקרקעין בנגב, כדי להבטיח את מילוי התחייבות המדינה כלפי המפונים. למרות ההפקעה ורישום המקרקעין על ידי המדינה, תובעי הקרקע המקוריים מונעים את השימוש ברובו".
אם לדייק, מרבית השטח, כ-89%, לא ניתן לשימוש בגלל תביעות בעלות של פרטיים. במילים אחרות, אוכלוסיית היישוב גדלה, אך לא ניתן לאכלס את הקרקעות בתחומה.
המועצה המקומית כסייפה טוענת כי "צירוף שטח כסיף לשטח השיפוט הוא הפתרון המתבקש, הנכון, היעיל, המעשי, הראוי והסביר למצוקת הקרקעות הקשה שממנה סובלת העותרת ביחס לאוכלוסייתה כיום, וממילא לפי צפי הגידול בה בעתיד הלא רחוק".
עוד טוענת המועצה כי הרעיון הועלה בעבר ואף זכה לתמיכת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, ושעל אף תמיכת מנהל התכנון, אין משרד הפנים בוחן את הרחבת שטח השיפוט של היישוב.
את התפיסה הגורסת שהפתרון למצוקת הדיור יכול לבוא באמצעות ציפוף ותוספת יחידות דיור בתוך היישוב הקיים מכנים עורכי העתירה "מתנשאת ואדנותית": "יש שמנסים לקדם 'פתרונות' כביכול בצורת תוספות בנייה וציפוף הבנייה בתוך מגרשים פרטיים קיימים. אלה טובים, כפי שיובהר להלן, על הנייר בלבד, ואין להם שום היתכנות מעשית, ולו נמוכה".
הם מוסיפים: "גישה זו כרוכה לא רק בפגיעה בוטה של המשיבים בזכות היסוד של תושבי העותרת לקניין, היא מאלצת את מחוסרי הדיור לדרוש, או לכפות על בני משפחתם, לתת להם חלק מקניינם ומשטחם הפרטי".
עורכי העתירה טוענים שיש להקמת העיר כסיף, ובכלל להקמת היישובים ב"מבואות ערד", מניע נוסף: "למרבה הצער, קשה להימנע מן הרושם כי מאחורי החלטות אלה לא עומדים כל שיקולים תכנוניים, כי אם שיקולים פוליטיים ורצון פסול ומקומם לדחוק את רגליהם של בני האוכלוסייה הבדואית בנגב, באמצעות 'ייהוד' האזורים הסמוכים ובנימוק מופרך, שאין בינו ובין עניינה של העותרת דבר, של עצירת השתלטותם של הבדואים על אדמות הנגב".
עוד הם אומרים: "למרבה הצער, קשה שלא להתרשם כי רעיון העיר החרדית בכסיף אינו יותר מקלף פוליטי אשר נשלף מדי כמה שנים משיקולים פוליטיים צרים, הרחוקים מרחק רב משיקולים תכנוניים, שיטתיים, ענייניים ואחראים כנדרש במישור הלאומי".
הרעיון להקמת עיר ליד תל ערד מתגלגל כבר שנים רבות במוסדות התכנון. על פי הודעת שר הבינוי והשיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד מחודש מרץ, העיר החרדית החדשה תשתרע על 7,000 דונם, תכלול כ־20 אלף דירות, ותאכלס כ־100־125 אלף נפש.
בעיר מתוכננים שטחי תעסוקה ומסחר נרחבים בהיקף של כ־520 אלף מ"ר, וייבנו בה מרכז רפואי, שיספק הכשרה מקצועית בתחומי הרפואה, ואזור תעסוקה להייטק.
יוזמת הקמת העיר נתקלה בהתנגדות של חרדים רבים, שמעדיפים את הצעתו של שר הבינוי והשיכון לשעבר, יעקב ליצמן, לייחד למגזר רובע חדש שאמור לקום ממערב לעיר קריית גת.
אף ששר האוצר אביגדור ליברמן הצביע בעד הקמת הישוב, הרעיון לא זכה לתמיכת הדרג המקצועי במשרדו: "הקמת היישוב תדרוש עלות תקציבית עודפת של כ־1.6 מיליארד שקל, בהשוואה לפיזור האוכלוסייה החרדית בערים קיימות סמוכות, וכן היא תקשה על המאמצים להגדיל את שיעור התעסוקה במגזר החרדי בשל המרחק ממקומות תעסוקה קיימים".
