שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים שבינינו.
והיום נדבר על משהו קצת עדין, ואפילו דק מן הדק.
אתם מכירים את זה שיש את הילד הקטן, שכאשר הוא גדל, לפתע הוא מחפש תשומת לב שלילית?
הוא מתחיל להפריע, למשוך, להרעיש, לעשות דברים שאתה מרגיש – הוא מחפש תשומת לב בדרך לא ראויה.
אתה מנסה לשחזר, להבין איך זה התחיל, מה קרה כאן.
ואז אתה נזכר שכאשר הוא היה קטן יותר וחמוד יותר, הרעיפו עליו הרבה יותר חום ואהבה.
והנה כעת, כאשר יש לו אחים קטנים יותר, או לחילופין, כאשר הוא גדל וכבר נהיה איש קטן, פחות ופחות צובטים בלחיו, פחות "אוכלים אותו", פחות מנשקים ופחות מחבקים אותו, ואז הוא מחפש את אותה תשומת לב, אך בצורה שלילית.
האשמים היחידים במקרה הזה הם אך ורק ההורים.
וזאת מסיבה אחת פשוטה.
אתם, כהורים, לעולם לא אמורים להוריד את מפלס תשומת הלב מהילד בגלל שהוא גדל. תמיד הוא אמור לקבל לא מאה אחוזים, אלא מאה ועשרים אחוזים לפחות.
זה אומר, שבין אם יש לכם ילד אחד ובין אם יש לכם שבטי י-ה, או ח"י ילדים… כולם אמורים לקבל למעלה ממאת האחוזים של תשומת הלב, החום והאהבה.
היכן זה יכול להיהרס? היכן זה יכול להפגם?
כאשר חוץ מההורים נמצאים עוד אנשים בתחום, ואני לא מדבר בדווקא על בני המשפחה הקרובה.
מה קורה כאשר מציעים לבן שלך לשיר שיר על הבמה לעיני כל המשתתפים בסעודה, או אפילו באירוע המשפחתי המורחב?
זה נשמע משהו מדהים, משהו מעניין, משהו שאולי אפילו יכול לחזק את בטחונו העצמי.
אבל אתה מבין שכאשר אתה עושה זאת מספר פעמים, הבן שלך מתרגל למאה מחיאות כפיים, וכאשר זה חסר לו, הוא מרגיש שמשהו אבד.
הרי לא מדובר כאן באדם בוגר, אדם עם ראש על הכתפיים, בן תורה שיודע למסור שיעור תורה לאלף איש, ולמחרת גם כאשר מורידים לו את "השאלטר" והוא נמצא מול הגמרא לבד, הוא ממשיך ללמוד בהתמדה עצומה.
המדובר הוא בילד שמודד את האפשרות שלו להיות מוצלח אך ורק על פי החברה.
וכאשר הוא רואה כל כך הרבה אנשים שמרוממים ומנשאים אותו, אזי כאשר הוא לא מקבל את אותה אהדה ואת אותה אהבה, ברגע אחד הוא מרגיש סוג ב' וג', ואז הוא מחפש תשומת לב שלילית.
אנו, כהורים, אמורים להקפיד על שני דברים:
דבר ראשון, שהילדים יקבלו מאיתנו את מקור החום, האהבה וההערכה, עד כדי היותם מוצפים בכך במאה ועשרים אחוזים לפחות.
ומעבר לכך, לשים לב לבל תהיינה להם קפיצות של חום, אהבה ואהדה מעבר לשגרה, עד כדי "התמכרות".
בהצלחה רבה לכולנו באחד ממבחני החיים המדהימים והיפים ביותר,
וברוכים תהיו!
