הזמן הרב של טיפול הפרקליטות בהליכים משפטיים נגד אזרחים הפך למכת מדינה. חייהם נעצרים, מוטל עליהם קלון חברתי וגם משפחותיהם סובלות – כל זה עוד בטרם החל משפטם, אם בכלל הוחלט על הגשת כתב אישום.
העיתונאית טובה צימוקי (ידיעות אחרונות) מפרסמת כי שר המשפטים גדעון סער החליט לפעול לצמצום המצוקה, וביקש מהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב ־ מיארה לבחון אפשרויות לקיצור ההליך.
מדובר, כידוע, בליקוי שפוגע לא רק באזרח הקטן אלא גם בנבחרי ציבור שנגדם נפתחת חקירה. היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט כבר הנחה לפעול לשיפור המצב, ואכן הנתונים מראים כי ב־98% מהתיקים עומדת כעת הפרקליטות בזמן שהוא קצב לה.
סער הגיע למסקנה שאם יעד זה הושג, הרי שניתן להפחית את סבלם של החשודים עוד יותר, והוא שואף לקצר פעם נוספת את משך ההליך המשפטי.
ב־2019 תוקן החוק שהסדיר מחדש את תקופות ההתיישנות על עבירות ועונשים. עד אז התאפשרו חקירות באופן בלתי מוגבל.
המשנים ליועמ"ש, עוה"ד רז נזרי ועמית מררי, בחנו בעקבות זאת את הנושא והוחלט להעמיד בפני הפרקליטות יעדים קצרים יותר. עבירות מסוג חטא – סיום טיפול בתוך שישה חודשים; עבירות מסוג עוון ופשע שבצידן עד עשר שנות מאסר – סיום טיפול בתוך שנה וחצי; עבירות פשע שדינן עשר שנים ויותר – טיפול של עד שנתיים.
בהנחיה שהועברה אז לפרקליטות נאמר, בין היתר: "קיצור משך זמן החקירה וההליך הפלילי כולו, יש בו גם למנוע עינוי דין לחשוד או לנאשם. אין הוא אמור לשאת עונש נוסף של עינוי דין, הנובע מהתמשכות בלתי מוצדקת של ההליכים במשטרה, בתביעה או בבית המשפט".
עוד נכתב בהנחיה: "יתרה מזו, לעיתים אדם נענש בעינוי דין במשך תקופה ממושכת ואפשר שבחקירה יתברר כי אין יסוד לחשד נגדו, ולפיכך לא יוגש כלל כתב אישום. להשתהות ממושכת בטיפול בתיקים נודעת השפעה קשה על שמירתו של אמון הציבור בתביעה הכללית".
עוד צוין בהנחיה כי "בית המשפט עשוי, במקרים מסוימים, לזכות נאשם מטעם הגנה מן הצדק לאחר שחלף זמן רב ממועד העבירה, אם יימצא שמדובר בהתנהגות בלתי ־ נסבלת של הרשות".
עוד נקבע שאי ־ עמידה בזמני הטיפול הקבועים בהנחיה, לרבות הארכה של זמני הטיפול בהתאם לקבוע, תחייב את הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה לצורך הגשתו של כתב אישום.
הוחלט על מספר עילות לחריגה ממסגרת הזמנים הקצובה לטיפול בתיקים על ידי התביעה: היקף תיק, מורכבות משפטית, גילוי מאוחר של ראיות, זיקה או תלות בין התיק לבין תיקים או חקירות אחרים המתנהלים, והמתנה לקבלת חוות דעת מגורמי מקצוע שקשורים בקשר כזה או אחר למשפט.
כאמור, בפרקליטות עומדים כעת כמעט באופן מלא בלוחות הזמנים שהציבו לעצמם, אולם השר סער מעוניין במאמץ נוסף שימנע עוד מקרים של עינויי דין במסגרת הליכים שמנהלת התביעה במדינת ישראל.
סוגיית עינוי הדין באה לידי ביטוי לא פעם בשנים האחרונות בהליכים משפטיים שמתנהלים נגד אישי ציבור. פרסום חקירה שמתנהלת נגד דמות ידועה משפיע כמובן בהיבטים רבים גם על בני משפחה שלו, ולעיתים גם סגירה של התיק והחלטה לא להגיש כתב אישום לא יצליחו להחזיר מבחינתם את הגלגל לאחור.
בטקס השבעת שופטים שהתקיים לאחרונה בבית הנשיא מתח שר המשפטים גם ביקורת על הסחבת בבתי המשפט, הפוגעת אף היא באמון הציבור.
"יותר מכל דבר אחר מטרידה אותי התארכות ההליכים", אמר סער, "על כל אחד מהשופטים מוטלת אחריות לנהל את ההליך המשפטי, פלילי או אזרחי, ביעילות" אמר סער.
סער הוסיף: "פסקי הדין הלכו והתארכו, הלכו והסתרבלו, הלכו ונדמו לעבודות מחקר אקדמיות. פסקי דין שמהווים במה לתפיסת עולמו או הגיגיו של השופט אינם עולים בקנה אחד עם המסורת שבה תפקיד השופט להכריע את הדין בין שני צדדים”.
