שלום וברכה מורי ורבותי!
והלילה, כל עם ישראל בארץ ובעולם, מדליקים "מדורות" לכבוד רבי שמעון בר יוחאי.
רק רגע!
מה קרה?
מה הקשר בין הדלקת המדורות לבין "ההילולא" של הצדיק?
האם באמת המטרה היא לטגן, או לצלות תפוחי אדמה ובשרים?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
כל מדורה היא בעצם נר זיכרון לכבודו של הצדיק. וכאשר נפטר רבי שמעון בר יוחאי, הוא אמר שביום הזה יחגגו, שנהפוך אותו להילולה, כי זהו יום גדול בשמים, זהו יום שבו התגלו סודות תורה עצומים, זה הוא יום שלפי חלק מהדעות נפטר בו רבי שמעון בר יוחאי, ולפי חלק מהדעות האחרות הוא גילה בו את סודות התורה.
כל דעה כשלעצמה מסבירה עד כמה היום הזה הוא יום גדול, ולכבודו של הצדיק אנו מדליקים מדורות.
ומה מיוחד ברבי שמעון יותר מכל השאר?
היו גדולי ישראל בכל הדורות, אין לנו זכות לדבר.
יש רק דבר אחד שהגמרא (ב"מ פ"ה ע"א) אומרת ועליו אנו נדבר. רבי שמעון בר יוחאי קבור במערת רשב"י, כולנו מכירים אותה במירון הרחוקה, שם גם נמצא רבי אלעזר בנו.
את הנכד שלהם, שלעת בגרותו זכה והיה צדיק גדול, ניסו להכניס למערה, אך ללא הצלחה. משמים לא הביאו להם להכניס אותו.
ושאלו, מה זאת אומרת? האם זה בגלל שהוא לא ברמה של הסבא והאבא שלו?
האם הוא ברמה נמוכה מהם?
ועל כך ענו להם משמים: "לא בגלל שהוא קטן יותר מהם, אלא בגלל שהם היו "בצער מערה", והוא לא היה "בצער מערה".
רבי שמעון ורבי אלעזר בנו היו במשך שנים עשר שנים בתוך המערה. הם היו בפנים, סבלו ולמדו תורה. ולסבל הזה יש מחיר, לזיכוך הזו יש עלות, והעלות הזו הפכה אותם מבני אדם למלאכים קדושי עליון.
לא סתם שכאשר הם יצאו מהמערה, כל מקום שהם היו מסתכלים עליו היה נשרף. בכושר הרוחני העצום והענק שלהם הם לא יכלו להכיל את הגשמיות השולטת בעולם.
גם אם לפעמים עובר עליך משהו, גם אם לפעמים אתה חש בצער כל שהוא, אל תתייחס אליו כאל משהו שלילי. גם זה חיובי, גם זה מזכך אותך.
אם אתה זוכר בתקופה הזו ללמוד תורה, אם אתה זוכר בתקופה הזו להתחזק. אתה בעצם מזדכך יותר, מתעלה יותר, אתה הופך להיות "ההוא" שאין שני לו, אין מי שישווה לו. ומי שלא עבר את המסלול הזה כמוך, לעולם לא יוכל להצטרף אליך.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
