שלום וברכה מורי ורבותי!
אם יגש אליך אדם במרכזו של יום וישאל: "כמה כח יש לך?",
או "האם יש לך הרבה כחות לביצוע, לעשות דברים נוספים וחדשים או לא?",
בדרך כלל התשובה תהיה, וזו התשובה המלאה והאמתית: "תלוי למה".
ישנם דברים שיש לנו עבורם כחות רבים, וישנם דברים שאין לנו את הכחות עבורם.
הדברים עבורם יש לנו את הכחות, הם הדברים בהם אנו מאמינים ורואים אותם כמרכז חיינו.
הדברים עבורם אין לנו את הכחות, הם "השטויות" של החיים, הדברים שנופלים עלינו מבלי משים, וסתם "שורפים" לנו את הזמן.
אם זה נכון שישנם דברים שיש לנו כחות עבורם, וישנם דברים שאין לנו כחות ואנרגיות למענם, אז מדוע אנו מבזבזים את ימינו גם על הדברים הללו וגם על הדברים הללו?
יתרה מכך, מדוע קורה לפעמים שימים שלמים אנו שורפים דווקא על הדברים שאין לנו כחות לעשות?
דווקא על הדברים שאין לנו את האנרגיות הדרושות להם?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
אדם יכול לבחור לעצמו מה הוא עושה, ומה המטרות שלו.
אדם יכול על ידי סדר יום נכון והחלטה נחושה, לבצע במהלך רוב ככל היום לפחות, אך ורק דברים שיש לו כח עבורם, כי הוא יעשה רק דברים שהוא מאמין בהם.
הדברים שאנו לא מאמינים בהם ולא נראים בעינינו כחשובים, נופלים עלינו אך ורק בגלל חוסר סדר או חוסר אחריות.
חוסר סדר זה אומר, לקחנו את היום והתחלנו אותו בצורה לא אחראית, גרמנו לדברים קטנים להתפוצץ בפנינו ולהפוך להיות דברים גדולים לאחר מכן בשעה לא מתאימה, ועבורם אין לנו את הכחות הדרושים.
והחמור יותר, חוסר אחריות.
הבעיה של היום זו ההזנחה של אתמול.
הבעיה הרוחנית של היום, זו ההזנחה של השנים האחרונות.
כל דבר אותו נזניח, לעולם לא ילך ויעלם, אלא תמיד יחזור אלינו בכפל כפליים.
"חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם" (סנהדרין ל"ז ע"א).
אמנם בשבילך נברא העולם, אבל למה הוא נברא?
לא בשביל השטויות, אלא בשביל הדברים הגדולים והערכיים.
ככל שתקבל עליך שבמהלך היום תעשה יותר ויותר דברים ערכיים וגדולים, יותר ויותר דברים רוחניים, ופחות את השטויות של החיים, תגלה עד כמה יש לך כחות הרבה יותר ממה שאתה הכרת בעצמך.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!