שלום וברכה מורי ורבותי!
הגמרא (ב"ק נ' ע"ב) מספרת על אדם שהיה זורק אבנים וסלעים מחצרו לרשות הרבים, לרחובה של עיר.
הוא רצה שהחצר שלו תהיה נקיה, שקטה ושלווה, ושיהיה ניתן לטייל בה בנחת ובשמחה, ולשם כך הוא היה זורק את כל המכשולים שהיו בחצר אל עבר הרחוב, אל עבר רשות הרבים.
עבר שם חסיד אחד ושאל אותו: "יקירי! מדוע אתה משליך אבנים מרשות שאינה שלך, לרשות שלך?".
צחק עליו אותו אדם ואמר: "אני משליך אבנים מהרשות שלי, לרשות שאינה שלי, ולא מרשות שאינה שלי לרשות שלי, כפי שאתה אומר, כי הלא החצר הזו היא הרשות שלי!".
החסיד לא הגיב, אבל עברו ימים והוא ירד מנכסיו, והוא היה צריך למכור את אותה חצר. ואז הוא עבר באותו רחוב, ונכשל באבנים ובסלעים, הוא הסתכל וזיהה אותם. אלו אותן סלעים ואבנים שהוא השליך מהרשות שהיתה כביכול שלו, לרשות הרבים.
כי רשות הרבים זו הרשות שלך האמתית, כי תמיד תהיה אחד מהרבים שמסתובבים ברחוב. בעוד שהרשות הפרטית שלך היא משהו שיתכן ויום יבוא ולא תהיה שייכת לך.
זהו לקח עצום לכל אחד מאתנו בגשמיות, אבל רבינו הבן איש חי זיע"א כותב בספרו "בן יהוידע" (שם) שיש כאן לקח עצום גם ברוחניות.
"כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז, כ), לכל אדם יש את העבירות שלו. אבל תקפידו על דבר אחד, אל תעשו עבירות שגורמות לאחרים להיכשל באותן עבירות.
אם את מתלבשת בצורה לא ראויה, את מחטיאה אחרים.
אם אתה מדבר לא יפה לאנשים, וגורם להם להידרדר למעשים שלך, אתה מחטיא אנשים אחרים.
אתה גורם לכך שגם בבוא העת, כאשר תהיה מול החלק שלך בגן עדן או להיפך חלילה, תצטרך לשלם על עבירות של אנשים אחרים.
אדם יכול להיפטר מן העולם, ועדין העבירות שלו מתגלגלות וצוברות חובות, כי הוא עשה משהו שמחטיא אחרים.
אל תמכור דברים שגורם לאנשים להיכשל, אל תתלבשי בצורה שגורמת לאנשים אחרים לחטוא, אל תעשו דברים שגורמים לאחרים להידרדר.
כי זה ירדוף אותנו, וזו סכנה עצומה לכל אחד ואחד מאתנו, גם בכללי וגם בפרטי.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
