ח"כ משה גפני הוא מטבעו אדם מודאג. תמיד מתוח ודרוך לקראת הבאות ותמיד מחפש מזימות של האוצר נגד החרדים. מסורת זו החל אצלו עוד בהיותו יו"ר ועדת כנספים.
העיסוק הקבוע מול אנשי אגף התקציבים באוצר גרמה לו לטעון בשעתו שיושב שם אוסף של אנשים שרואים בציבור החרדי קבוצה שחולבת את תקציב המדינה בלי לתת שום תמורה.
במקור נקב גפני בביטויים קשים עוד יותר שהושמטו מאחר והמותקפים הם עובדי מדינה שאינם יכולים להגן על עצמם מול אנשי ציבור במעמד של חברי כנסת.
כך או כך. כל הנסיון של גפני עם אנשי אגף התקציבים לא ריכך מעוצמת ההלם שאחזה בו כאשר עיין בטיוטת חוק ההסדרים שהופצה השבוע בין משרדי הממשלה.
לגפני יצא בעבר לעיין בחוקי הסדרים שפרקים מוגדרים בתוכם עסקו בציבור החרדי במובן של להרוס להשמיד ולאבד. הבולט שבהם היה חוק ההסדרים של שנת תשע"ג שהוגש על ידי שר האוצר דאז יאיר לפיד שכלל אוסף של גזירות שונות ומשונות.
ועדיין טיוטת חוק ההסדרים שהופצה השבוע היכה אותו בהלם. אוסף הגזירות לא הניח פן אחד של החיים החרדים שהוא לא נגע בהם, לרעה כמובן.
החל מילדי הגן שלפיד היה מספיק הגון שלא לדרוש מהם לשלם על החלטת אחד מהוריהם ללמוד ולא לעבוד ועד לישיבות הקטנות שמאז חקיקת חוק מוסדות התרבות היחודיים היו אקס טריטוריה שלא נגעו בה. אצל ליברמן ואנשי אגף התקציבים שום דבר לא חסין מפגיעה.
מדובר במתקפת מצח שאפס קציה לא נראה בחוק התקציב הראשון של הממשלה הנוכחית בשנה שעברה. ביום בו פורסמה טיוטת חוק ההסדרים של השנה שעברה, אחד הבכירים החרדים, שעבר על כל הסעיפים, נשם לרווחה.
למעט סעיפים שוליים וחסרי חשיבות יצאו מערכות החינוך החרדיות ללא דרישות לשינויים מבניים כלשהם. מאוחר יותר בחוק התקציב עצמו התברר שלא ירד מהם אפילו שקל אחד לאי רפואה. מה עבר על ליברמן? תמה באוזנינו הבכיר הנ"ל.
ליברמן עצמו הסתפק בגזירת המעונות משתי סיבות. ראשית היא לא היתה צריכה לעבור את מסוכנות החקיקה בכנסת וניתן היה לבצע אותה בחתימה שלו ושל שרת הכלכלה מיש עתיד.
יש לזכור שהממשלה היתה אז בחיתוליה וחששה ממבחני עמידה קשים בכנסת. ליברמן סבר גם שגזירת המעונות לבדה תהמם את הציבור החרדי ותספק את תאוות הנקם לו מהמפלגות החרדיות.
ההמשך ידוע. גזירת המעונות טורפדה בשנה הראשונה בבג"ץ מנימוקים של העדר זמן מספיק להערכות של המעונות.
הפסיקה אפשרה אמנם להפעיל את הגזירה החל מחודש אלול הנוכחי אך ברחמי שמיים קפץ על הקואליציה רוגזה של עידית סילמן הפורשת למחצה. ח"כ ניר אורבך שהפך ללשון המאזנים בין פיזור הכנסת להמשך קיומה התנה את תמיכתו בדחיית הגזירה לשנה נוספת.
האם זו הסיבה שליברמן החליט להורות לאגף התקציבים לשלוף מהמגירות כל תוכנית שהוכנה שם בעבר ועניינה פגיעה בציבור החרדי. מי ידע את נבכי נפשו האפלה של הנ"ל אך בפועל זה מה שקרה. הדת ניתנה ואנשי אגף התקציבים הסתערו בחדווה על המשימה.
לפי הפרסום הראשון של יעקב ריבלין בעיתון 'בקהילה', היעד הראשון היה רשתות החינוך החרדיות. עצם קיומם של הרשתות הוא לצנינים זה מכבר בעיניהם של אנשי האגף.
הרשתות מקבלות מאה אחוז תקצוב מהמדינה אך מתפקדות כישות עצמאית שאינה נתונה לפיקוח פדגוגי או מנהלי של משרד החינוך.
התקצוב של מאה אחוז משך לרשתות בתי ספר רבים שנהנים מכל מה שמוסדות הפטור והמוכר שאינו רשמי לא מקבלים.
הנסיון הראשון של האגף לחסל את המעמד המיוחד היה כאמור בשנת תשע"ג וסוקר על ידי יעקב ריבלין מספר פעמים.
בתמצית: בחוק יסודות התקציב יש סעיף מיוחד המחריג את רשתות החינוך החרדיות הגדולות מהחוק האוסר על העברת כספים ללא קריטריונים. הסעיף לא נפגע על ידי חוק השיוויון מאחר וחוקק לאחר חוק זה ויש לו חסיון שנקרא חוק שמירה הדינים.
כלומר: כל חוק שנחקק לפני חוק יסוד הסותר את קיומו לא יפגע בגלל שחוקק קודם לו. מסובך? אפשר יהיה להבין את ההמשך גם בלי הדקות המשפטית האמורה.
חוק ההסדרים הראשון שלפיד הביא לממשלה כלל את ביטול הסעיף המיוחד ( 3 א) בחוק יסודות התקציב. הרשתות היו אמורות להפוך למוסדות מוכרים שאינם רשמיים ולקבל שבעים וחמשה אחוזי תקציב בלבד.
ואז אירע נס יהודה ויינשטיין. הנ"ל היה היועץ המשפטי לממשלה והוא טען שבהעדר אלטרנטיבה אי אפשר להביא לסגירה בפועל של מאות בתי ספר חרדים שבמסגרת הרשתות. הטענה התקבלה וביטול הסעיף המיוחד ירד מעל סדר היום.
ואז הוחלט במשרד החינוך בראשותו של שי פירון להקים את מערכת החינוך הממלכתית החרדית. ממ"ח בלעז. המטרה היתה להכין משפטית תשובה לטענה שאין אלטרנטיבה לרשתות החינוך החרדיות הגדולות. הקמת הממ"ח לווותה ברעש גדול ובתקציבי עתק ובתי ספר החלו לקום בכל רחבי הארץ.
אלא שבעקבות התנגדות הרבנים והחרם הפנימי על הממ"ח הוא לא הצליח להתרומם. לפני כחודש הופיע ראש תחום החינוך במשרד האוצר אלי מורגנשטרן וקבע כי הממ"ח לא משיג את יעדיו.
לדבריו אם הממ"ח ימשיך באותו קצב גידול נהיה בעוד עשור עם 22 אלף תלמידים בממ"ח בעוד שמספר התלמידים בחינוך החרדי יעלה במאתיים אלף תלמידים. משכך הוא לא הפתרון לבעיית לימודי הליב"ה במגזר החרדי.
אפרורופו מורגנשטרן. מדובר בחרדי. בוגר ישיבה ליטאית, שהפך להיות שנוא נפשם של המפלגות החרדיות המאשימות אותו בקידום וניסוח הסעיפים בחוק ההסדרים הנוכחי שפוגע ברשתות החינוך לטענתם הוא מקדם אג'נדה אישית של התנגדות לחינוך החרדי הקלאסי.
תגובת דובר משרד האוצר: עובדי משרד האוצר באשר הם מייצגים את עמדת המשרד שמתקבלת לאחר דיונים מקצועיים הרלוונטיים. כל טענה הרומזת אחרת מצביעה על זלזול של אומרה בקהל שומעיו. עכ"ל.
כך או כך. לאחר שהממ"ח התברר כפלופ ולא הפך לאלטרנטיבה ראויה לרשתות החינוך הגדולות. , החליטו באוצר על מהלך חדש.
עיקרי המהלך נחשפו לראשונה בסדרת כתבות בעיתון 'בקהילה' לפני חודשיים. עיקרי הדברים: משרד החינוך יאפשר למוסדות הפטור והמוכש"ר לקבל תקציבים גבוהים יותר אם יעמדו בתוכנית תקציב תמורת יעדים. היעדים יהיו מבחנים במקצועות הליב"ה ומוסדות שיעמדו בהם במאה אחוז יוכלו להתקרב למאה אחוז תקצוב.
במוסדות בעלזא הביעו נכונות עקרונית להצטרף לתוכנית אותה גיבש הרב יונתן רייס עם האוצר וכעת מתקיימות שיחות על הישום בפועל.
טיוטת חוק הסדרים שהופצה השבוע מגלה כי התוכנית היתה בעצם פרומו לקראת היעד האמיתי של ליברמן ואגף התקציבי. במקום להשוות את מוסדות המוכש"ר למעמד של רשתות החינוך מורידים את הרשתות אליהם.
לפי החוק המוצע יבוטל המעמד המיוחד שלהם והתקצוב הבסיסי יהיה שבעים וחמשה אחוז בלבד. מוסדות שבתוך הרשתות שירצו לקבל יותר יצטרפו לתוכנית תקצוב לפי יעדים.
מדי שנה יתקיימו מבחנים המפוקחים על ידי גורם חיצוני. התקצוב יהיה פר תלמיד שעבר את המבחן. כלומר: תלמידים חלשים לימודית שיש בכל כיתה כדוגמתם המוסדות לא יקבלו תקצוב אודותם. רשעות לשמה.
גורם בכיר באגף התקציבים עימו שוחחנו טוען שהשד לא יהיה נורא כל כך. המבחנים יהיו ברמה שכל תלמיד בכיתה יוכל לעמוד בהם. "המטרה שלנו היא בסך הכל לוודא שאכן מלמדים את המקצועות הנדרשים" – הוא מנסה להרגיע.
לטענתו בתי הספר של הבנות החרדיות שלומדות באמת מאה אחוז ליב"ה לא יפגעו בפועל. יפגעו אלה שטוענים שהם לומדים אך באמת לא עושים זאת.
את רשתות החינוך העצמאי ובני יוסף זה לא מרגיע. לדבריהם המטרה של האוצר היא לפרק את האוטונמיה החינוכית של הרשתות ולגרום לכל בית ספר להפוך ליחידה עצמאית שתתמודד לבד מול הדרישות של משרדי האוצר והחינוך.
"ובכלל", אומרים ברשתות, "מי ישלם את משכורות המורים עד שיעשו המבחנים ואיך יתקיימו בתי הספר עד שיקבלו את התקציב. מדובר בנסיון חיסול של החינוך החרדי הממוסד" – אומרים ברשתות החינוך.
מה הם סיכוי החוק לעבור במתכונתו הנוכחית? נכון לעכשיו הוא נתקל בהתנגדות של משרד החינוך שלמד על התוכנית רק מהפרסום בתקשורת. גם בימינה ובתקווה חדשה לא מתלהבים מהחוק שפירושו הוא גט סופי לכל קשר עם המפלגות החרדיות.
ביום חמישי עלה החוק לדיון בפורום מצומצם של ראשי הקואליציה ולמעט ליברמן הוא התקבל שם בפנים חמוצות.
על פנים חמוצות ליברמן יתגבר באיום הקבוע שלו לקום וללכת. הבעיה שלו תהיה בכנסת. במצב של שישים מול שישים אין אפשרות להעביר חוק תקציב בכלל. בקואליציה בונים על תמיכת המשותפת בתמורה לתקציבים של מיליארדים.
במפלגות החרדיות אומרים כי בשיחות שלהם עם המשותפת הובטח להם שהם לא יתנו יד לפגיעה בחרדים. אם הממשלה תשרוד עד סוף מושב הקיץ ניתן יהיה לראות האם ניתן לסמוך על הבטחות של טיבי. על ההבטחות של מנסור עבאס כבר נבדק שהם תקפות עד שמנפנפים לו מול הפנים בתקציבים נאים.
הצהרונים והישיבות הקטנות
בניגוד ללפיד שכאמור לא התעסק עם ילדי הגן לליברמן אין סנטימנטים גם להם. בטיוטת הצעת חוק ההסדרים נאמר כי הסבסוד יהיה רק לממצים את כושר ההשתכרות. ילדים שאחד מהוריהם לא עובד יסתובבו ברחובות בשעות אחר הצהריים. הנימוק: לעודד יציאה לעבודה של שני ההורים.
מכה נוספת היא לישיבות הקטנות שגם לפיד לא נגע בהם. לפי טיוטת החוק החדשה ירד התקצוב משישים אחוז לשלושים בלבד. מה הנימוק כאן? אין נימוק. וגם לא צריך.
מבחינתם של אנשי האוצר כל מוסד שאינו מלמד לבגרות אין לו זכות קיום. האם זו דעתו ומדיניותו של ליברמן בלבד או גם של חובשי הכיפה במשרד האוצר? מדובר כנראה בישום של הפתגם הידוע הלך הזרזיר אצל העורב.
הכתבה המלאה פורסמה הבוקר בעיתון 'בקהילה'.
זה מה שקורה שנותנים כסף לערבים…אין כסף לדברים אחרים…ואז בהמשך התוצאה היא תקציב בטחון כפולללללל…טיפש
סכלותו הבוערת גורמת לי צמרמורת