שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו!
והיום נדבר על השפה הזרה והשונה בין "גבר" לבין "אשה".
ישנן שתי שפות בעולמנו, בכל שפה, ישנה שפה של "גברים" ושפה של "נשים".
לצערנו ולבושתנו, כל אחד "מחפש" את הכוונות שלו, ואף אחד מאתנו לא מדבר בצורה ברורה.
ישנם בעלים ששואלים: "אני מדיח כלים, עושה ספונג'ה, ואפילו אחראי על הכביסה. ומשום מה, האשה הזו איננה מרוצה בעליל. בעוד ששכני היקר, חברי הטוב, לא עושה אף אחת מן המטלות בבית, ורעייתו מרוצה ממנו. האם זה לא אומר שאשתי בעייתית?"
חד משמעית לא! זה אומר שאתה בעייתי!
אשה לא באמת צריכה עזרה בבית, אשה לא באמת צריכה מישהו שיחליף את ה"עוזרת".
אשה צריכה מישהו שיעניק לה חום ואהבה ויחס איכותי וטוב. מי שמעניק את היחס, שווה הרבה יותר מאותו אחד שכביכול, טורח ועובד קשה כל כך.
"אבל אשתי ביקשה ממני לעזור לה!".
אשתך מבקשת ממך לעזור לה, רק בגלל שהיא צריכה את היחס שלך, והיא מנסה לקבל אותו על ידי אותה עזרה, ואתה, עם הטרוניות והמלים החריפות שאתה מוציא מפיך תוך כדי העזרה, בעצם מוריד לה את מפלס האושר לאפס, והופך אותה לאומללה.
חברך מצליח להרים את מפלס האושר, ולכן הוא לא צריך לבצע את כל המטלות הללו.
אנו לא מעודדים גברים לא לעזור בבית ולא "לשאת בנטל", חלילה וחס, אנו רק מעודדים אותם להבין מה העיקר ומה האשה צריכה באמת.
אך השפה הזרה של הנשים, לוקה בחסר גם מצידה של האשה.
וכי מה היה אכפת לך לומר לבעלך: "התגעגעתי אליך, ואני רוצה לשבת אתך על כוס קפה, ולשמוע מה שלומך, ושתשמע מה שלומי?".
זה משפיל מדאי, זה לא נראה משהו מכבודה של הוד רוממותה, לומר לבעל.
לצערנו ולבושתנו, אם בעלך לא מספיק למד או לא מספיק מבין את העניין, תצטרכי לאכול את מה שבישלת. גם לציבור הנשים מותר להיות אמתיות וכנות יותר. לעמוד מול הבעל ולהסביר מה הן צריכות, להסביר היכן אפשר אפילו ללמוד זאת, במקומות ראויים ואפילו על ידי דיסק, או ספר המדבר בנושא. ויחד להגיע לשפה אחידה, שפה ברורה, "מה אני צריך, מול מה אני נותן",
ויחד אנו זוכים לאהבה ואחווה שלום ורעות.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
