שינויים דרמטיים ב'חברון' וב'תפרח' ברישום לשנת תשפ"ג

אתם לא טועים, הכתבה הזו העוסקת בנושא הרישום לישיבות הגדולות מתפרסמת מוקדם מאוד לעומת השנים הקודמות, אמנם לא מדובר עדיין בסיכום כללי וסופי של הרישום הליטאי, אבל מדובר על דיווח ססגוני מליבת הרישום המְבַעְבֵּעַ בישיבות הקטנות.

במשך עשרות שנים עמדו מרנן ורבנן גדולי ישראל מרן ראש הישיבה הגרמ"י לפקוביץ זצוק"ל ועמו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל על המשמר לבל יפרצו גדר להתחיל את הרישום בתאריך מוקדם מחג השבועות כדי לא לגרום לריפיון בעולם הישיבות, אולם בשנה זו הגדר נפרצה והתקיימו ראיונות ובחינות עוד לפני חג השבועות שלא לדבר על בירורים רשמים ורשימות שכבר פועלים ועובדים זמן רב מאוד.

החידוש המשמעותי ביותר בשנה זו, שעליו תקראו כמובן לראשונה ב'המחדש', הוא שבישיבת כנסת ישראל 'חברון' הישיבה שנחשבת מבוקשת מאוד וידועה כישיבה שגרמה לכך שסגירת הרישום מתאחרת בכל שנה משום שב'חברון' התשובות הראשוניות מתקבלות באיחור, שינו השנה כיוון וערכו בירור מוקדם על כל ישיבה וישיבה, פנו מיזמתם לראשי הישיבות וביקשו ללבן עמם את רשימת הנרשמים לישיבה.

למעשה בישיבת 'חברון' מידי שנה היו פסילות על אלו שלא מתקבלים כלל למבחן, השנה עשו זאת מוקדם יותר והודיעו לראשי הישיבות מי צפוי להתקבל לישיבה ומי לא, כך שבפועל הבחורים שהתכוונו להתקבל ל'חברון' כבר יודעים בשלב מוקדם זה אם להם מבחן וסיכוי להתקבל, כתוצאה מכך 'הנפילות' מחברון – כלומר אותם שקיבלו תשובה שלילית ראשונית כבר מחפשים לעצמם מקום אחר, דבר שהיה קורה כל שנה רק בסוף חודש תמוז.

לכתב 'המחדש' נודע כי מי שניהל את הדברים מטעם ישיבת חברון היה מנהל הישיבה הרב שלמה קרלנשטיין בעצה עם רה"י הגר"י חברוני, שחסך בכך הרבה כאב ראש לראשי הישיבות, לתלמידים, ולהורים. וכן גם לרשמים שמצפים לסיים את מלאכתם וליטול את שכרם לטובת חופשת הקיץ הממתינה להם מעבר לים, הסינון היה השנה מאוד מוקדם ומאוד מסודר.

לעומת 'חברון' בישיבת פוניבז' המעטירה – הרישום ישאר השנה במתכונת שהיתה כל השנים והרישום יהיה בתאריך הקבוע והתשובות לנרשמים ינתנו כמידי שנה באיחור רב יחסית לשאר הישיבות מה שיבלוט יותר השנה בגלל העובדה שכאמור בשאר הישיבות הקדימו מאוד את המבחנים והתשובות.

עוד נודע ל'המחדש' כי ישיבת 'תפארת ישראל' שבראשות הגרי"מ דרוק עמדה בחודשים האחרונים בפני איחוד עם ישיבת גבעת שאול, אך לבסוף המיזוג לא יצא אל הפועל. הישיבה רושמת ביקוש רב וצפויים ככל הנראה להגיע לכ-60 תלמידים בשיעור א' הבא.

ל'המחדש' נודע על שינוי נוסף שבמונחים 'תפרחנקים' נחשב דרמטי, הוא העובדה שלראשונה בישיבת 'תושיה' בתפרח לא כל הנרשמים שמתקבלים למבחן יעברו אצל ראש הישיבה וחבר מועצגה"ת הגר"א פילץ, מה שהיה נהוג עשרות שנים מאז קום הישיבה כבר לא יהיה השנה.

בכל שנה הגר"א פילץ היה בוחן את הנרשמים ביחד עם הגר"י שיינברג מרבני הישיבה, והשנה לפי המידע שהגיע כאמור לידי כתב 'המחדש' חלק מהנרשמים יבחנו רק אצל הגר"י שיינברג מפאת חולשתו של ראש הישיבה הגר"א פילץ שחצה את גיל 80 וקיבל על עצמו השנה את עול ההנהגה של הדור כחבר מועצת גדולי התורה.

שינוי נוסף ומעניין שנודע ל'המחדש', מגיע מהעיר אלעד מישיבת 'תורה בתפארתה' שם התקבלה החלטה לצמצם את קבלת התלמידים מישיבות קטנות של בני עדות המזרח.

ונדגיש – לא מדובר בהחלטה גזענית חס ושלום – והישיבה תמשיך לקבל מבני עדות המזרח המפארים את עולם התורה ונודעים כהטובים ביותר בכל שיעור, אלא שהוחלט לקבל ספרדים בעיקר מישיבות אשכנזיות, הסיבה קשורה לקשיי הסתגלות וסיבות נוספות.

בגלל הרגישות נדגיש שוב – מספר התלמידים הספרדים בשיעור א' תשפ"ג בישיבת 'תורה בתפארתה' ישאר כפי שהיה כל השנים.

בישיבת 'קרית מלך' ידעו לספר לנו כי השנה חצי מהנרשמים מגיעים מישיבות מירושלים בית שמש וביתר, כמו למשל מישיבות כמו אוצר התורה אור שמואל ואמרי נעם, החידוש הוא שהשנה לא הסתפקו בישיבות מבני ברק וקרית ספר.

כזכור, הישיבה קיבלה את נשיאותו של מרן ראש ישיבת פוניבז' הגרי"ג אדלשטיין, לאחר פטירת הנשיא הקודם מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זיע"א – אביו של ראש השיבה הגאון רבי שלמה קנייבסקי.

ההחלטה של הישיבות הגדולות והחזקות שנחשבות לשורה ראשונה להקדים את המבחנים וההרשמה הביאה לכך ששורת ישיבות כדוגמת ישיבת מאור התלמוד, הגר"ח מן ההר, גרודנא באר יעקב, בית מאיר ועוד. לא המתינו השנה ל'נפילות' וכבר עומדים לסגור את הרשימות כבר בשלב מוקדם זה.

ישיבת הגר"ח מן ההר שהוזכרה כאן, החליטה לאור הביקוש וההצלחה השנה ברישום בכמות ואיכות למנות משגיח מיוחד לשיעור א' את הרב הגאון ר' ישראל שולביץ.

בישיבת 'היכל יצחק' (לנדא) מונתה השנה לראשונה ועדת קבלה של 4 משגיחים בישיבה ומטרתה למנוע לחצים מיותרים, לאחר ששמו דגש השנה על נרשמים ממשפחות אברכים ובני תורה בלבד.

בישיבת 'בית מאיר' הוחלט השנה כי גדול וותיקי הרשמים בעולם הליטאי ר' אורי זלזניק קיבל זכות וטו על הקבלה לישיבה.

בגלל הקשר הגדול שלו והאמון שכולם רוכשים בו הוא קיבל עשרות פניות מוקדמות בעיקר מראשי ישיבות ומשגיחים ששלחו בעבר ומאד נהנו והודו לו על ההצלחה שלו הגדולה בזינוק הישיבה מבחינות איכות התלמידים, והבאת צוות חדש ומנוסה לישיבה. רשמית בבית מאיר אומרים כי הרישום כמעט נסגר.