גורם באופוזיציה: עוד אין רוב בטוח לפיזור הכנסת

באופוזיציה לא משוכנעים שיושג השבוע רוב לפיזור הכנסת, ועל כן אין ודאות אם הצעת החוק תעלה להצבעה בקריאה טרומית. כך פורסם ב'הארץ'.

לפי הערכות במערכת הפוליטית, החלטה סופית בנושא צפויה להתקבל רק ביום רביעי בבוקר, לאחר שחבר הכנסת ניר אורבך יודיע אם בכוונתו לתמוך בחוק.

במהלך סוף השבוע שוחחו עם אורבך גורמים בסביבתו של ראש הממשלה נפתלי בנט וכן גורמים בקואליציה המצויים עמו בקשר, ובראשם חברי הכנסת רם שפע (העבודה), איתן גינזבורג (כחול לבן) ומיכל רוזין (מרצ).

בעקבות השיחות, בקואליציה סבורים כי חבר הכנסת מימינה טרם החליט אם להצביע השבוע בעד פיזור הכנסת.

בהודעתו מיום שני בשבוע שעבר אמר אורבך כי לא יצביע בעד פיזור הכנסת באותו שבוע. עם זאת, הוא לא אמר אם בכוונתו לנהוג כך גם בהצבעות הבאות על החוק.

בסביבת ראש הממשלה התרשמו כי אורבך מתכוון להעניק להם פרק זמן נוסף בטרם יממש את איומו, אולם במהלך השבוע החולף הביטחון כי אורבך יעשה זאת נחלש משמעותית.

בשיחות שאורבך מקיים בנושא הוא חוזר ואומר כי ברצונו להקים ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית. בנוסף, הוא מודה כי הוא כלל אינו תופס ממשלה שבה חברים יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו וח"כ איתמר בן גביר כאידיאלית, אולם ממשלה כזו עדיפה בעיניו על המצב הקיים.

נזכיר, כי כיושב ראש ועדת הכנסת, יש בכוחו של אורבך לקבוע במידה משמעותית את קצב קידומו של החוק לפיזור הכנסת.

בין אם אורבך יצביע בעד החוק לפיזור הכנסת ובין אם ידחה את החלטתו בנושא, בכירים בליכוד אמרו (ל"הארץ") כי ייתכן שהחוק כלל לא יובא להצבעה השבוע בשל החשש שחברי הרשימה המשותפת לא יתמכו בו.

"לא נעלה אותו להצבעה עד שנהיה בטוחים במאת האחוזים שיש לנו רוב", אמר בכיר בליכוד. "אנחנו יודעים שחברי הכנסת הערבים עשויים לעשות לנו טריק. זה אכן שיקול", הוסיף.

במקביל, גוברים הלחצים על אורבך מצד גורמים המקורבים לבנט: "אל תעשה לו את זה, תחשוב על ההשפלה האדירה", אמר המקורב לבנט. אורבך עדיין לא מתחייב.

במערכת הפוליטית מציינים שתי סיבות שעשויות לגרום לחברי הרשימה המשותפת לא לתמוך בחוק לפיזור הכנסת. הסיבה הראשונה, שאותה הזכירו בקואליציה, היא חשש מהקמת ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית.

בכירים בקואליציה העריכו כי ברשימה המשותפת ינסו להמנע ממצב שבו חברי המפלגה יגרמו להפלת הממשלה ובו בזמן גם להקמתה של ממשלה בראשות בנימין נתניהו — מבלי להוביל לבחירות.

סיבה נוספת שעשויה לגרום לחברי הרשימה המשותפת לא לתמוך בחוק לפיזור הכנסת, וממנה חוששים באופוזיציה, היא הרצון להמתין עם פיזורה של הכנסת לסוף החודש – אז יפקע תוקף התקנות שמחילות את החוק הישראלי על ישראלים תושבי יו"ש.

במצב כזה, מעריכים באופוזיציה, חברי הרשימה המשותפת יוכלו לנסות לקבל קרדיט גם על כך שתוקף התקנות לא הוארך וגם על הנסיון להפיל את הממשלה.

בתוך כך, ומבלי שבקואליציה בטוחים כי ישרדו את השבוע הקרוב, יש כבר מי שמסמן את המוקש הבא. ב-2 באוגוסט יפוג תוקפו של מצב החירום בישראל, ועל הכנסת להאריך אותו עד לתום המושב הנוכחי בחודש יולי.

מצב החירום השורר בישראל, שבגינו תקפים חוקי החירום שחוקקו מאז קום המדינה, מוארך מדי שנה מאז 1948. במפלגות הערביות מתנגדים באופן מסורתי להכרזה על מצב החירום, אולם בעבר לא היה קושי להאריך את תוקפו ולרוב חברי כנסת מעטים היו מגיעים להצבעה בנושא.

בשלב זה, במערכת הפוליטית מניחים שבאופוזיציה מתכוונים להצביע נגד תקנות החירום, ואם כך יהיה הקואליציה תתקשה עד מאוד להשיג את הרוב הדרוש להארכתן.

המשמעות של אי הארכת מצב החירום בישראל נרחבת פי עשרות מונים מאי הארכת תוקף התקנות שמחילות את החוק הישראלי על ישראלים המתגוררים ביו"ש, שאת חלקן ניתן במידה מסוימת להחליף בצווי אלוף צבאיים.

מאז קום המדינה נמצאת ישראל במצב חירום שמוארך דרך קבע. ההכרזה על מצב חירום מקנה לרשויות סמכויות חירום רחבות שנועדו לכאורה להגן על ביטחון המדינה והציבור, ולדאוג לאספקת שירותים חיוניים בשעת חירום.

להכרזה על מצב חירום שתי משמעויות מעשיות: האחת, הסמכות להתקין תקנות לשעת חירום, והשנייה — מתן תוקף להסדרים משפטיים רבים המותנים בהכרזה על מצב חירום, כמו חוק הפיקוח על המצרכים והשירותים, חוק הנוגע להוצאת צווי ריתוק במקרי שביתה בשירותים החיוניים לציבור וחוק פיקוח על כלי שיט.

בין הצווים והתקנות שמצב החירום מאפשר את קיומם נמצאים גם חוקים בעלי אופי ביטחוני, כמו החוק לתפיסת מקרקעין בשעת חירום ופקודת מניעת הטרור. המדינה פועלת שנים אחדות להמרת הצווים בחוקים רשמיים כדי לבטל את מצב החירום, ולמרות זאת צווים רבים נותרו על כנם.