"שלום! אני מדבר עם מנהל המוסד / הישיבה / העמותה?" זוהי תחילתה של שיחה תמימה. במהלך השיחה, יציג את עצמו הדובר מעבר לקו כנציג של קבוצת תורמים גדולים ממקסיקו, שמעוניינים לתרום סכומים נכבדים של כסף לעמותות צדקה, תורה וחסד שונות.
במהלך השיחה, ידגיש נציג 'התורמים ממקסיקו' כי סכומי התרומה הגדולים שיועברו לעמותה כתרומה, הם בתנאי שחלק מהתרומה תופנה לטובת נזקק ספציפי המוכר ל'תורמים' ויש להם עניין אישי לעזור לו.
כמובן שאף מנהל מוסד אינו טיפש להעביר סכומי כסף על סמך הבטחות באוויר, אך כאן נכנסים לסיפור העורמה והתחכום של הנוכלים.
הם אכן מעבירים את ה'תרומה' קודם. לעמותה / מוסד / ישיבה נכנס סכום גדול של כסף שנתרם בכרטיסי אשראי!
כמובן, מיד לאחר שהתרומה העצומה נכנסת, מקיימים מנהלי העמותות והמוסדות את חלקם הפעוט בעסקה ועשרות אלפי דולרים מתוך התרומה הענקית מועברים לטובת ה'נזקק' המקורב אישית ל'תורמים'.
אלא ש…. מיד לאחר שהתרומה ל'נזקק' הפרטי של ה'תורמים' הפילנתרופים ממקסיקו מתבצעת, מגיעה הודעה מחברת האשראי דרכה בוצעה ה'תרומה', כי כרטיסי האשראי דרכם בוצעו התרומות, הינם למעשה כרטיסים גנובים והעסקה בטלה ומבוטלת..
בניגוד להעברות בנקאיות שביצעו מנהלי המוסדות לטובת ה'נזקקים', אותם לא ניתן לבטל, הרי שעסקאות אשראי ניתן לבטל וכך נותרים העמותות והמוסדות קרחים מכאן ומכאן תוך שכל מה שנותר להם זה ללקק את פצעיהם הכלכליים ולעשות בקרת נזקים.
מנהלי עמותות שנפגעו בשיטה המתוחכמת, מספרים ל'המחדש', כי לעיתים, איש הקשר המתווך בין המוסד ל'תורמים' ממקסיקו, ברוב המקרים כלל לא מודע כי הוא משתף פעולה עם נוכלים, וכך, תמימותו של המתווך משכנעת את העמותות כי יש כאן תורמים אמיתיים.
מנהלי העמותות והמוסדות מתריעים כי בשום פנים ואופן אין לבצע "החזרה" ולו חלקית ביותר מסכומי התרומה עד שכספי התרומה לא מופיעים בחשבון הבנק, וגם אז מומלץ לפקוח "7 עיניים" כלשונם, מאחר וייתכן שזאת דרך להלבין כספים, דבר העלול לסבך בפלילים את מנהלי העמותות השונות.
המסקנה לא נכונה.
אין לבצע החזרה כלל. גם לא אחרי שהכספים בחשבון בנק.
חברות האשראי יכולות לבטל עסקאות גם אחרי 3 חודשים ויותר.