שלום וברכה מורי ורבותי!
ראש חודש טוב ומבורך, ראש חודש תמוז!
ותמוז בראשי תיבות: "זמני תשובה ממשמשים ובאים".
המדובר הוא בסך הכל בחודש אב שלאחר מכן, שהוא בראשי תיבות: "אלול בא".
ורק לאחר מכן יגיע חודש אלול שהוא "אני לדודי ודודי לי", שהם בעצם ימי ההכנה שלנו לימים הנוראים שאמורים להיות בכלל בחודש תשרי של שנה תשפ"ג.
מה הלחץ?
למה מהיום להזכיר לנו את הימים הנוראים הללו?
הלא לא סתם נקראו הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים "ימים נוראים", אלו באמת ימים שממלאים את לב כולנו ביראה.
אולי כדאי שנשכח מהם קצת?
אולי כדאי שרק כאשר ממש נעמוד על שפת הכביש, נזכור שיש כאן משאיות, ונביט ימינה ושמאלה, נחזור בתשובה, ורק אז נחצה בבטחה?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
בטבע שלנו כבני האדם, אנו ממש לא אוהבים לחזור בתשובה.
אנו אוהבים להמשיך בדרך שלנו, להצדיק אותה, ולהסביר עד כמה היא הדרך הנכונה והמדהימה, גם אם מראים לנו שחור על גבי לבן עד כמה טעינו.
דווקא בגלל זה, אנו אמורים להתכונן מראש לימים הנוראים.
אנו אמורים מהיום להכניע קצת את הלב, לקחת בחשבון שישנם דברים שאנו לא מי יודע מה ישרים בהם, ולהתחיל "לעכל" שעומד להגיע יום בו אנו צריכים להתחרט על מה שעשינו, ושוב לפתוח בדף חדש.
זה נכון לגבי החיים הרוחניים שלנו, אך זה נכון לא פחות גם לחיי הגשמיות.
אנשים הולכים לפעמים בדרך מסוימת וטועים בה, וחוטפים על ימין ועל שמאל, אבל הם ימשיכו ללכת בדרך הזאת, להצדיק ולהסביר עד כמה כל הנפילות והשברים בדרך הם חלק מהאסטרטגיה.
אבל זה "בלוף"!
תעצור, תלמד לומר, לפחות לעצמך: "טעיתי", לשנות דרך, ולהתחיל בדרך חדשה.
המצליחים הם אלו ששינו את הדרכים פעם אחר פעם עד שהגיעו לדרך הנכונה והאמתית.
הנכשלים הם אלו שהלכו עד הסוף, רק שהסוף בכאלו מקרים הוא קרוב מדאי, ולאחר מכן כבר אין תקומה.
ברכת חודש טוב ומבורך לכל אחד ואחד מאתנו, ולקחים רוחניים וגשמיים מהחודש הנפלא הזה,
וברוכים תהיו!
