מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע, התשפ"ב-2022. בקריאה השלישית תמכו 92 חברי כנסת ללא מתנגדים.
אומרים, שכל ההתחלות קשות, אולם, בכנסת ה24 של מדינת ישראל – כלום לא הלך בקלות. גסיסתה האיטית והארוכה של הממשלה, הצליחו למרוט את העצבים של בכירי הקואליציה, כמו גם של מתנגדיהם מהאופוזיציה.
הממשלה, שהוקמה על בסיס רוב של 62 חברי כנסת ממפלגות הקואליציה, החלה לחרוק כבר בהקמתה, כשהתברר כי ח"כ עמיחי שיקלי, ממפלגתו של בנט, מסרב לתמוך בממשלה וקואליציה שנתמכת ע"י "תומכי טרור" כלשונו – מפלגת רע"מ של מנסור עבאס.
מהלך זה הותיר את הקואליציה עם רוב של 61 חברי כנסת בלבד – מצב בו כל ח"כ בקואליציה מרגיש כי הכל תלוי בו ואם לא יתמלא מבוקשו – הרי שהממשלה תיפול.. קואליציה סחיטה.
אולם ראשי הקואליציה מיהרו להרגיע ולהבטיח שהממשלה יציבה ותמלא את ימיה. לא לאורך זמן. לאחר מספר חודשים של חריקות בין הגושים הימניים והשמאליים בממשלה, הגיע 'משבר החמץ' וערער את יסודותיה הרעועים גם ככה של הקואליציה.
יו"ר מרצ, שר הבריאות ניצן הורוביץ, שחש צורך "להרגיע" את בוחריו ש'הנה, גם לשמאל הקיצוני יש קול בממשלה', הוציא הודעה לבתי החולים כי יאפשרו הכנסת חמץ בפסח לכל בתי החולים.
מספר ימים לאחר מכן, הופתעה המדינה ב7 בבוקר לשמוע בתקשורת על פרישתה של יושבת ראש הקואליציה – חברת הכנסת עידית סילמן מימינה משום ש"אינה יכולה עוד" לתמוך בממשלה הלוחמת בקדשי ישראל.
כאן כבר ירד הרוב המינימלי של קואליציה מ61 ל60. אולם, לאופוזיציה התברר כי שמחתה המוקדמת גרמה לבקבוקי השמפניה להשפך לריק. בנט ולפיד לא נכנעו והודיעו כי הממשלה תמשיך ללא רוב ותשען על קולות 'הרשימה המשותפת' של אחמד טיבי.
לא לעולם חוסן: המהומות בהר הבית, כניסת כוחות המשטרה למסגדים והמראות של מתפרעים מוסלמים נפצעים בהר הכריחו את חבר הכנסת מאזן גנאיים (רע"מ) 'להתרעם' ולאיים בפרישה.
לגנאיים, הצטרפה חברת הכנסת זועבי ממרצ, שהובטח לה לשמש קונסולית ישראל בסין ע"מ "שלא תפריע לקואליציה" וכשראתה שזה לא הולך לקרות, הודיעה על פרישה.
בראיון לתקשורת הבטיחה שלא תחזור. "מי שאומר שאחזור לקואליציה, לא יודע מה זאת מילה של אשה ערבייה" אמרה. יומיים אח"כ חזרה.
אולם, לח"כ ניר אורבך זה הספיק. הוא הבין, שבמוקדם או במאוחר הממשלה תיפול ומוטב תיפול בגללו על רקע ימני ודתי ולא תיפול "עליו" על רקע מוסלמי וטרוריסטי.
אורבך התלבט. והתלבט. והתלבט. כשהחליט להחליט, גילה אורבך שראש הממשלה וראש מפלגתו – נפתלי בנט, מהיר החלטה ממנו ולפני כשבוע הודיע בנט במסיבת עיתונאים משותפת עם לפיד על פיזור הכנסת והליכה לבחירות.
אולם, גם כעת, כשהכל מסכימים לכאורה, התברר שבכנסת הזאת כלום לא הולך לפי הספר. מחלוקת "ליבתית" על תאריך היעד לבחירות, מנעה את פיזורה של הכנסת במשך מספר ימים.
נזכיר לקוראי 'המחדש', כי החוק (היבש) קובע, כי הבחירות יתקיימו בתום 90 יום ממועד פיזור הכנסת – ביום האמצעי בשבוע – יום שלישי.
אממה, 90 יום מהיום, יוצא בחודש החגים – תשרי והתאריך המוקדם לקיום בחירות לכנסת ה25 של ישראל הוא ה25/10/2022.
מה הבעיה? תאריך זה מסיים את חופשת 'בין הזמנים' של בחורי הישיבות (החרדים והדתיים לאומים), דבר שמאפשר למפלגות החרדיות והדתיות פעילי שטח לרוב ואחוזי הצבעה גבוהים.
בקואליציה החליטו להתנגד ולקבוע תאריך לבחירות שבוע אחר כך. ב01/11/2022 – ז' חשון תשפ"ג, אז בחורי הישיבות יהיו עמוק בתחילתו של 'זמן חורף'.
באופוזיציה החליטו להלחם בהחלטה והודיעו שלא יקדמו את החוקים האחרונים שרצתה הממשלה לקדם – חוק הוויזות וחוק המטרו.
לאחר מו"מ ארוך ומתיש בין הצדדים (בעיקר שרת התחבורה מרב מיכאלי שרוצה לבוא לבוחריה עם הישג משמעותי) הוחלט על האריך הסופי – ז' חשון תשפ"ג 01/11/2022.
מליאת הכנסת התכנסה הבוקר (מוקדם.. ב07:30) לדינוי ההתפזרות ולפני שעה קלה עבר חוק פיזור הכנסת ברוב של 92 תומכים ו0 מתנגדים. (מפלגת העבודה נעדרה מההצבעה במחאה על אי קידום חוק המטרו).
מיד לאחר ההצבעה, ניגש ראש הממשלה היוצא, נפתלי בנט, לחברו ה'חלופי' יאיר לפיד והחליף איתו את מקומו בכנסת. ראש הממשלה בתקופת המעבר, התיישב על מקום ראש הממשלה.
