עבודות הרכבת הקלה בירושלים הפכו כבר מזמן לסיוט עבור תושבי מרכז ירושלים שרק מחכים לסיום העבודות, אז יהנו מתשתית תחבורתית נאותה ומתאימה, אך לפני כן מייצרות העבודות מפגעים קשים שעלולות להסתיים בפציעות חמורות ויותר מכך חלילה.
כזה היה סיפורה של ד' בת ה-11 שהלכה לתומה מתחת לבית הוריה שברחוב שמגר בשכונת רוממה בירושלים. הרחוב שינה לחלוטין את צורתו, האבנים המשתלבות המוכרות היו שבורות בחלקן, המרחב היה זרוע בגדרות מתכת שלא היו מהודקות די צרכן.
ד' ניסתה להימנע מהתנגשות במפגעים הרבים שהיו זרועים לאורך כל הדרך, אך פספוס אחד הספיק כדי שהיא תוטח ארצה מלוא קומתה, המשקפיים יעופו והמכות הכואבות יורגשו בכל חלקי גופה. טרם הספיקה להתאושש, כבר התגודדו עוברי האורח סביבה ובני המשפחה מיהרו לרדת מהבית ולאסוף אותה אל קופת החולים הקרובה, שם אבחנו שבר בכף רגלה הימנית.
קרוב לחודשיים ישבה ד' בביתה לצורך החלמה, היא סבלה מכאבים והגבלות בחלקים שוהים בגוף, כל זאת בשל התרשלות העירייה מהסדרה נאותה ותקנית של שטח העבודות.
כשנרגעו מעט מהאירוע הרפואי הבינו ההורים כי עליהם לדרוש את תשלום ההוצאות ופיצוי על עגמת הנפש מהגוף הממונה על הבטיחות של הפוסעים ברחובות בירת ישראל, שהיא הרשות המקומית, עיריית ירושלים במקרה הזה.
הם פנו לעו"ד נתנאל רוט, העוסק בדיני נזיקין, והוא פנה בשמם לגורמים העירוניים הרלוונטיים והציע לסגור את העניין מחוץ לכותלי בית המשפט. בהליך מהיר, שהסתיים תוך פחות משנה – זמן שיא במונחים משפטיים, זכתה המשפחה לפיצוי מרשים ומשמעותי בסך של 140,000 ש"ח שהועבר למשפחתה של ד'.
