שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו!
ותמיד אנו מספרים עד כמה האדם צריך לספר לאשתו, על ההערכה והאהבה שלו כלפיה, ועד כמה היא צריכה להסביר לבעלה עד כמה אין כמוהו בעולם.
אבל ישנה בעיה אחת שחוזרת על עצמה ברבים מהבתים בישראל, והיא כדלהלן:
הבעל אומר לאשתו: "אני שומע עד כמה את מסבירה שאת מעריכה אותי, ואת יודעת שאני לא באמת מאמין לך שאת עושה זאת מתוך הבנה או מחשבה, אלא כנראה שמעת איזה שהוא דיסק, או קראת זאת באיזה שהוא ספר".
באותה מדה, האשה ששומעת מבעלה עד כמה הוא אוהב אותה, מעריך אותה, וחושב שאין כמוה בעולם. והיא מספרת לו עד כמה הוא מדלקם את דבריו של רב בית הכנסת, שחזר על זה מן הסתם בשבוע האחרון כמה וכמה פעמים.
שימו לב טוב מורי ורבותי!
אבא ששומע מהבן שלו, בן השלוש: "אבא, אני אוהב אותך", הוא מחבק אותו ומנשק אותו ולא מעניין אותו אם זה נעשה לאחר תרגול של חודשיים על ידי האמא.
כי אבא שאוהב, מנסה לשמוע מלים טובות. בדיוק כפי שאבינו רוענו, הקדוש ברוך הוא, אוהב לשמוע את האהבה שלנו כלפיו, גם אם לא תמיד אנו מתכוונים לכך במאת האחוזים, גם אם אנו קוראים זאת מתוך "טקסט".
כי אומר הקדוש ברוך הוא: "אני בתור אבא אוהב, אוהב לשמוע את האהבה שלכם כלפי, ולהרעיף עליכם כהנה וכהנה".
כך גם צריכים להתנהג בני הזוג!
גם אם לדעתך זו לא אשתך אלא הרבנית שלה, גם אם לדעתך זה לא בעלך אלא חבר שהדריך אותו, אתם אמורים לאסוף את המלים, לחבק ולאהוב ולהסביר עד כמה המלים האלו נסכו בכם כח, והעניקו לכם את ההצלחה ליום הנוסף הזה.
כאשר תסבירו זאת, מרגע לרגע זה ייהפך להיות חלק מהטבע.
מרגע לרגע תראו עד כמה אתם באמת משוכנעים שזה יצא מתוך עמקי הנפש.
מרגע לרגע תהפכו להיות אותו זוג נכסף של אהבה ואחווה שלום ורעות.
כאשר אנו עוצרים את הצעדים הראשונים של בן הזוג מלהביע את הערכתו והוקרתו הלא מושלמים כל כך, הרי שלעולם לא נגיע לאהבה ואחווה מושלמים.
כאשר נעניק אפשרות לצעדים הראשונים, גם אם הם צולעים במקצת, או אפילו מְדַדִּים, הרי שיום יבוא ונגיע לאותה שלימות נכספת.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
