קופות החולים נערכות למבצע חיסוני קורונה בקרב פעוטות בני חצי שנה עד חמש, החל מראשית השבוע הבא. זאת, לאחר שמנכ"ל משרד הבריאות הנחה לאשר את השימוש בחיסון לכלל התינוקות, ולהמליץ עליו במיוחד לתינוקות ולפעוטות בסיכון.
במשרד הבריאות ובקופות החולים לא צופים היענות גבוהה במיוחד לחיסון, בין היתר משום שבקבוצת הגיל הגדולה יותר של בני 5 עד 11 חוסנו רק כרבע מהילדים, כמו גם בשל עייפות בציבור מהמגיפה והעובדה שתינוקות לרוב לא חולים בקורונה בצורה קשה.
האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, בראשות ד"ר מיכל שטיין, פרסם לקראת תחילת החיסונים רשימה של מחלות רקע ומצבי בריאות, שעבור הלוקים בהם החיסון מומלץ במיוחד משום שהם נמצאים בסיכון גבוה יותר לאשפוז ולסיבוכים.
מדובר בתינוקות עד גיל שנה, בפעוטות עם היסטוריה של פגות; בתינוקות עם סוכרת, השמנת יתר (מעל אחוזון 95), דיכוי חיסוני מולד או נרכש בעקבות טיפול תרופתי אימונוסופרסיבי, מחלה ריאתית כרונית (כולל מומים מולדים וצורך בחמצן באופן קבוע), מחלת לב כרונית או מחלה נוירולוגית (כולל פרכוסים); בתינוקות ובפעוטות עם מחלת כליה כרונית, וכן בתינוקות ובפעוטות שנעזרים בצינור הזנה.
לפי מומחי האיגוד, "מאחר שרוב התחלואה הקשה בגילי שישה חודשים עד ארבע שנים זוהתה בקרב ילדים ללא מחלות רקע, יש לאשר לכל הורה המעוניין בכך לחסן את ילדיו".
לראשונה, יוכלו הורים לבחור בין החיסון פייזר לזה של מודרנה, מכיוון שהצוות לטיפול במגיפות ומשרד הבריאות לא פרסמו כל המלצה בנושא. השוני בין החיסונים הוא במספר הזריקות ובמינון (ראו טבלה), אך בטיחותם זהה.
פרופ' שלמה וינקר, ראש חטיבת רפואה וסמנכ"ל לאומית: "זה יהיה אתגר לוגיסטי לפרוס בצורה זמינה שני סוגי חיסונים. אנחנו יודעים מי זכאי לחיסון ונדע לזמן את ההורים, אך מעריכים שההיענות הפעם לא תהיה גבוהה – הן בגלל עייפות פנדמית והן משום שאת הילדים הגדולים יותר חיסנו פחות, ואני מעריך שיחסנו פחות תינוקות".
