שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשת מטות.
ובפרשתנו: "אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַה' יִסְלַח לָהּ" (במדבר ל, יג).
אם אשה נודרת, ובעלה מפר לה את הנדר, הרי שהנדר מופר וה' יסלח לה.
שואלים רבותינו הקדושים, מה זאת אומרת וה' יסלח לה?
מדוע ה' צריך לסלוח לה אם בעלה הפר את נדרה?
הלוא התהליך הוא כזה: האשה נודרת, בעלה מפר, ואז מותר לה לבצע את הדבר אשר היא אסרה על עצמה.
אם כך, מדוע אנו "זקוקים" לסליחתו של הקדוש ברוך הוא?
ומלמדים אותנו רבותינו הקדושים בגמרא הקדושה (קידושין פ"א ע"ב), שהמדובר הוא באשה שאמרה לבעלה שוב ושוב ושוב שהיא נודרת, עד שבעלה הבין שהיא כבר עושה מזה משחק – היא נודרת והוא מפר, ואז היא עושה את הדבר אותו אסרה על עצמה.
ואז הגיע שלב שהבעל החליט "לחנך" את אשתו, השלב שבו הוא אומר: "אני לא אומר בפניה שאני מפר לה את הנדר, ואז כאשר היא תשבר ותעבור על הנדר, היא תחוש שהיא ביצעה פשע, בעוד שבפועל היא לא עשתה זאת".
על אשה כזאת אומר הקדוש ברוך הוא: "וה' יִֽסְלַֽח לֽהּ" (שם).
מדוע?
כי בעלה כבר הפר לפני זה את הנדר שלה.
אנו נמצאים בדור שלפעמים אנשים מנסים "לחנך" את נשותיהם, לפעמים מדברים, לפעמים צועקים, משתוללים, לפעמים עושים מעשי אבירות כל שהם.
המקור היחיד היחידי בתורה שמדבר על חינוך של בעל לאשתו (בראשית רבה פרשה ע"א, בראשית ל, ב), הוא בפרשה הזו, היו את אבות העולם שניסו "לחנך" את נשותיהם, אבל קיבלו מהקדוש ברוך הוא נזיפה, והקדוש ברוך הוא לא אהב את הצורה בה הם דברו לאשה.
המקום היחיד שבו יש חינוך לאשה בתורה, הוא בפרשתנו, והוא מדבר על שתיקה.
המקסימום שמוטל עליך לעשות כדי לחנך את רעייתך הוא לשתוק, לא יותר מזה.
כי אהבה ואחווה, שלום ורעות לא מַפְרִים בשום צורה, גם לא בצורה שנראית כלפי חוץ כבעייתית. עושים את הכל באהבה, בנחת, בשלווה בדרכי נועם, או מקסימום בשתיקה, לא יותר מזה.
ברכת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי, האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ, ומה לא?!
וברוכים תהיו!
