פרשת NSO: צוות הבדיקה בעניין האזנות סתר בתקשורת בין מחשבים, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הגב' עמית מררי, מצא כי בכל המערכות הטכנולוגיות להאזנה לתקשורת בין מחשבים שבידי משטרת ישראל שנבדקו, לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל פועלת להדביק טלפונים ניידים בלא צו שיפוטי המתיר לעשות כן.
בכלל זה, לא נמצאה אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל ביצעה חדירה בלא צו שיפוטי לטלפונים הניידים של אלה אשר שמותיהם פורסמו בתקשורת, באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO, כפי שנטען.
עם זאת, צוות הבדיקה מצא ליקויים בעבודת משטרת ישראל ביחס להפעלת אמצעי האזנת סתר. מדו"ח צוות הבדיקה עולה, כי לאורך השנים לא יוחסה ע"י מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת המשמשת להאזנה לתקשורת בין מחשבים.
נמצא, כי התקבלו חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל תוך מערכות המשטרה, על אף שהמערכת הופעלה לאחר קבלת צווים שיפוטיים. זאת, משום שהמערכות לא הותאמו מבחינה טכנולוגית לסמכויות המשטרה. הגם שלפי נהלי המשטרה אין לעשות שימוש בחומרים אסורים אלה, יש בעצם קבלתם חריגה מסמכות.
ראש הצוות, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט פלילי), עמית מררי: "צוות הבדיקה הוקם נוכח טענות חמורות שפורסמו בתקשורת ביחס לעבודת משטרת ישראל אשר נגעו בליבת שלטון החוק במדינה דמוקרטית, והיה בהן כדי לערער את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ואת תחושת הפגיעה בזכויות יסוד של כל אדם במדינה.
"לאחר בדיקה יסודית של מכלול הטענות שפורסמו בנושא, ונושאים נוספים אשר התעוררו אגב הבדיקה, אנו מפרסמים היום את ממצאי הדו"ח לפיהם לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שהמשטרה פועלת להדביק טלפונים ניידים בהיעדר צו שיפוטי. יחד עם זאת, הצוות מצא כי במקרים בהם ניתן צו שיפוטי, במסגרת האזנות הסתר מסוג זה, התקבל בהיקף נרחב של מקרים במשטרת ישראל מידע שלא על פי הסמכויות הנתונות לה על פי דין. הגם שבבדיקה מדגמית ובבירור שנערך עם אנשי המקצוע במשטרת ישראל לא עלה כי המידע הזה הופק בפועל או נעשה בו שימוש, יש בקבלת המידע העודף משום חריגה מסמכות. כן נמצאו ליקויים נוספים אשר הצוות ממליץ לפעול לתיקונם בעתיד הקרוב.
הדו"ח מפרט שורה של נושאים המחייבים שיפור והסדרה בסוגיות הנוגעות להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, במטרה להבטיח כי הפעלת כלים טכנולוגים מתקדמים תהיה בגבולות הסמכות על פי חוק האזנת סתר. לאחר שבחנו את ההיבטים הטכנולוגיים ואת תכלית האזנות הסתר לשם המאבק בפשיעה, ובשים לב לעמדה המשפטית לפיה ניתן לעשות שימוש במערכות לצורך האזנת סתר, שוכנענו, כל חברי צוות הבדיקה, כי בכפוף לכך שיבוצעו השינויים הטכנולוגיים הנדרשים שינטרלו כל אפשרות לקבלת מידע שלא כדין וכן יבוצעו התאמות נוספות – טכנולוגיות ואחרות – כמפורט בדו"ח במטרה להבטיח זאת, יש מקום לאפשר למשטרת ישראל לחדש את השימוש במערכות.
"יש לקוות כי ממצאי הדו"ח והמלצותיו יהוו אבן דרך ויסייעו בידי משטרת ישראל להמשיך לבצע את עבודתה החשובה בשמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי, במסגרת הסמכויות והכלים אשר ברשותה, תוך הקפדה מוגברת על זכויותיו של הפרט".
הרקע לפרשה
צוות הבדיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (פלילי), גב' עמית מררי, ובהשתתפות שני ראשי אגפים בדימוס בשב"כ – ראש אגף טכנולוגיות לשעבר, מר צפריר כץ, וראש אגף החקירות לשעבר, מר איל דגן – סיים את עבודתו ומסר ליועצת המשפטית לממשלה, גב' גלי בהרב-מיארה, דוח מקיף ויסודי על האמצעים הטכנולוגיים שמשטרת ישראל מפעילה לשם האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים.
הדו"ח כולל חלק גלוי המתאר את תהליך הבדיקה וממצאיה, וחלק חסוי הכולל גם שיטות ואמצעי פעולה של רשויות האכיפה והביטחון שסיווגם סודי ביותר, וכן סודות מסחריים של החברות המסחריות הנוגעות בדבר.
צוות הבדיקה מונה ב- 31 בינואר 2022 נוכח טענות שעלו בסדרת פרסומים בתקשורת, ולפיהן משטרת ישראל מבצעת פעולות למעקב טכנולוגי אחר אנשים באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO, על מנת לקבל מידע מודיעיני, גם ללא קשר לחקירה מתנהלת או לבירור חשדות לביצוע עבירות פליליות ומבלי שהתקבל צו שיפוטי. עוד נטען בפרסומים, כי בעת ביצוע האזנת הסתר לתקשורת בין מחשבים של טלפונים ניידים, קיבלה משטרת ישראל מידע אשר חורג מהמותר על פי חוק האזנת סתר. בהמשך לכך, פורסמה בתקשורת רשימת שמות אנשים, אשר נטען כי משטרת ישראל חדרה לטלפונים הניידים שלהם ושאבה מתוכם מידע ללא צו בית משפט המתיר לעשות כן.
במקביל להקמת הצוות, הורה היועץ המשפטי לממשלה כי המשטרה תחדל מלהשתמש במערכת עד לסיום ברור הדברים.
הבדיקה נערכה במספר מעגלים:
• בדיקה במערכת המשטרה: הצוות, בסיוע מומחי טכנולוגיה מהשב"כ והמוסד, ביצע בדיקה מעמיקה במערכת שברשות משטרת ישראל, אשר מתוכה הופקו ממצאים אובייקטיביים על כל הפעילות המשטרתית שבוצעה בה. בתוך כך, נערכה בדיקה שנשענת על נתונים הנמצאים בליבת המערכת, אשר כפי שנמסר מהחברה אינם ניתנים לשינוי או למחיקה. בדיקות בוצעו גם ביחס למערכות נוספות שבשימוש משטרת ישראל.
• בדיקה עם בעלי תפקידים במשטרה, בעבר ובהווה, ביחס לשיטות העבודה שהיו נהוגות במשטרת ישראל. כן נערכה בדיקה של התיעוד שבידי משטרת ישראל הנוגע להפעלת המערכות הטכנולוגיות והאישורים המשפטיים הרלוונטיים שניתנו.
• פגישות עם גורמי מקצוע: הצוות נפגש עם אנשי אקדמיה, עובדי החברות אשר פיתחו את המערכות, גופי חברה אזרחית וגופים ציבוריים בעלי מומחיות בעניין, לרבות הסניגוריה הציבורית והרשות להגנת הפרטיות, וכן עם עורכי עיתון 'כלכליסט'. כמו כן, לבקשת הצוות התקיימה פגישה מקצועית עם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק זמיר, ביחס למעמד הייעוץ המשפטי ותפקידו.
הצוות זכה לשיתוף פעולה מלא של משטרת ישראל וכן לסיוע של החברות המסחריות הרלוונטיות.
בנוסף לטענות לגבי הדבקת טלפונים ללא צו שיפוטי, הצוות בדק גם נושאים נוספים, ובהם מאפייני מערכות האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים של טלפונים ניידים ומידת התאמתן לחוק האזנת סתר; בקשות להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים של טלפונים ניידים שהוגשו לבתי המשפט; בחינת הליך שרשרת ההאזנה והליכי הפיקוח והבקרה עליהם; וכן הליכי אישור הייעוץ המשפטי של המשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע לשימוש במערכות אלה.