הדרמה סביב מינוי הגאב"ד: אמש היתה תוכנית להכתרתו של זקן הפוסקים הגר"מ שטרנבוך לגאב"ד העדה החרדית.
ל'המחדש' נודע כי על פי התוכנית היו אמורים לעלות לביתו של הגר"מ מס' דיינים ומורי צדק מהעדה ולהכתירו כגאב"ד, מי שאישרו בוודאות את השתתפותם היו הדיין הגר"נ קופשיץ המו"צ הגר"ע הופמן והמו"צ הגר"מ סירוטה,
אלא שהפלגים הקנאים דרך אחד הדיינים בבד"צ התכוונו לערוך החתמה של מס' חברי בד"צ העדה על מסמך שמתנגד להכתרתו של הראב"ד לגאב"ד העדה.
אלא ששני רבנים חשובים הקשורים בקהילות הקנאים התנגדו לאותה החתמה מתוך חשש של פגיעה בכבודו של גדול תורה וכן מתוך חשש של פילוג.
מנגד בחצר תולדות אברהם יצחק שלה שני נציגים בועד הפועל של העדה, ובהוראתו של כ"ק האדמו"ר הטילה וטו על כל צעד שיעשה בנושא עד לר"ח אלול הקרוב, שבעצם זו הטלת וטו על כוונת ההכתרה של הראב"ד באופן חד צדדי.
הוטו של תוא"י משמעותי ביותר, שכאמור יש לה שני נציגים בועד הפועל של העדה, והתנגדותם להכתרה היא שוברת שיוון מההסבר כדלהלן: בועד הפועל של העדה החרדית חברים 12 נציגים מכלל הקהילות, לאלו המכונים 'שמאל' והולכים אחר הראב"ד, יש רוב בועד הפועל,
אך ברגע שתוא"י שמו וטו על ההכתרה, זה מערער את הרוב של השמאל, כיוון שאחד הנציגים של תוא"י הוא חלק מהשמאל, וכעת כשהאדמו"ר שלו שם וטו על ההכתרה הנציג בעצם נספר עם הימין, המתנגד למינוי,
בנוסף הוטו של תוא"י עשוי באופן וודאי להשפיע גם על נציגו של האדמו"ר מהר"י מסאטמר, ר' אפרים שטרן המשתייך לבהמ"ד אהל רחל (סאטמר ירושלים יואל) שלמרות לכאורה היותו איש של הראב"ד, ייאלץ להצביע נגד ההכתרה החד צדדית שהרי מהר"י לא יתנגד לוטו של תוא"י,
כאמור כ"ז אמור היה לערער את הרוב של אנשי הראב"ד בועד הפועל, לפיכך אנשי הנהלת העדה פעלו מיד לבטל את תוכנית ההכתרה ולפיכך גם תוכנית ההחתמה של הפלגים הקנאים נגנזה.
אנא להסביר הבדל בין תואר זה לתואר זה ?
ועוד, את מי זה מעניין – מי שיבחר הוא רב מטע"ם – חתימת גומי !
אם גאב"ד או ראב"ד יפסוק שמצוה להשתתף בבחירות מה יקרה ?
ציבור החסידים ובני תורה לא שייכים לעדה.
מה ההבדל בין ראש ישיבה לבין מנהל הישיבה?
ואותי מעניין מי ייבחר.
ולא יתנו את התפקיד למי שהם יודעים שהוא יגיד להצביע בבחירות
ותתפלא אבל ציבור חסידים (דושינסקי, תולדות אברהם יצחק, תולדות אהרון, סאטמר ועוד) ובני תורה כן שייכים לעדה
מישהו הבין?
אע"פ שאיננו (כלומר הכותב וחוגו) משתייכים לחוגי העדה החרדית, וכש"כ לחוגי סאטמר, ולדעת רבותינו שיטתם אינם נכונה ואכמ"ל, מכל מקום צריך קצת דרך ארץ לגדולי תורה, ואפילו לעסקני העדה.
דבר מובן וחיובי הוא שכל חוג רוצה שבעלי הדעה והמכריעים בעדה יהיה הדוגל בשיטתם. אין זו מחלוקת במובן הרגיל, אלא חילוקי דעות לגיטמיים. (ר' אריה לוין זצ"ל השיב כך למי שהתאונן על ריבוי דעות וכו' – שכך צריך להיות!).