ביה"ס "בית יעקב" באחת מהערים החרדיות שלח, לפני מספר שנים, להורי התלמידות בכיתות הגבוהות הודעה, ששימחה מאד את התלמידות הנרגשות, על טיול מתוכנן לראש הנקרה. התלמידות ספרו בקוצר רוח את הימים הספורים שעד הטיול הארוך והמעניין ואילו מספר הורים תהו, ואף פנו לפוסקי ההלכה: האם מותר לצאת לראש הנקרה? האם זהו לא "חוץ לארץ" מבחינה הלכתית? ואם זה "חוץ לארץ", האם ניתן לצאת למקום הקרוב לארץ ישראל?
אחד הספרים היותר מעניינים ומיוחדים שהדפיס הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל, בעל ספרי "משמר הלוי", היה הספר "משמר הרש"ם". בספר זה התכתבו בלימוד שני תלמידי חכמים צעירים, רבי משה מרדכי שולזינגר ומורי ורבי רבי שמעון משה דיסקין. המכתב הראשון נשלח להגרש"מ דיסקין בשנת תשל"ט, לפני 34 שנה, והמכתב האחרון בספר נשלח בשנת תשנ"ד, כששניהם נודעו כבר בעולם התורה כשני אריות, היושבים ראשונה במלכות התורה. הספר מרתק במיוחד, גדוש בעיון עמוק במסכתות רבות בש"ס, כשהגרמ"מ תורם את כשרון הידיעות המופלגות שלו וחברו הגרש"מ תורם את כשרון המעוף וההברקה שלו, כששניהם יחדיו מגלים בקיאות נדירה בש"ס וכשרון חידוש מופלא ומרנין, כשכל ההתכתבויות הללו כתובות ברוח חברית טובה ומיוחדת, כיאה לשני גדולי תורה שנודעו במידותיהם התרומיות ומידת ה"פירגון" העצומה של שניהם.
במכתב לפני 40 שנה בדיוק, (בימים בהם אופירה היתה עיר ישראלית, לפני שהועברה למצרים ב'הסכמי השלום') כתב מו"ר הגרש"מ דיסקין זצוק"ל לידידו הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל בשולי מכתבו: "נ.ב.- יסלח לי על טירדה זו, אבל אם אני צודק- הרי זה דבר חשוב. קיבלתי השבוע את ירחון "דגלנו", וכרגיל דגלנו עלי אהבה, שאישיותיו דעת תורה. והפעם רציתי מנוחה ועברתי על גליונו, ונחרדתי ממש. תחת הכותרת "טיול ישיבתי" או הדומה לו, מתארים טיול שעשו לבני הישיבות ומהללים ומשבחים וכו' וכו'. היתכן? טיול לחו"ל "על טהרת הקודש" לאילת ולאופירה ושאר מקומות? כבר בשעתו כתבתי מאמר ב… והתרעתי שהלכות נדרסות, ואחת מהן שהתפרסם ב… טיול לחו"ל לאירופה למורי אגודת ישראל. (והם השמיטו זאת בטענה שהשמטה טכנית. והמאמין אשרי לו…). ולדעתי טיול לאילת והדומה, מלבד האיסור לצאת לחו"ל, יש בו ריח עבודה זרה רחמנא ליצלן, "שקידשה" הרב הרשע וכו', ולמר אין צריך לפרט. ובאם אין לי טעות בדבר, הרי דבר זה יש בו מכשול. יודע אני בבנותי שמקנטרות אותי על שאני מונע מהן השתתפות בטיול לאילת והדומה, והרי בתו של תלמיד חכם פלוני, שמפורסם כתלמיד חכם, נסעה, ובודאי ימצאו שמסתמכים על "פסק דין" זה של "דגלנו" שאינו חשוד על הדבר, ולכן אני חושש שיש לי איזה טעות, רק איני יכול למוצאו. והרי ראוי שלכל הפחות יכתבו בצורה של מכתב למערכת והתנצלות שעל ידי זה יסור המכשול, ולכן יסלח לי כת"ר על הטירחה למסור לאחיו נ"י שהוא מעורה בצא"י, להסדיר עניין זה (=הכוונה לאחיו של הגרמ"מ זצ"ל, הרב אלעזר שולזינגר חתנו של רבי שלמה לורינץ זצ"ל יו"ר צא"י – שב"ג). ואם זו מצוה, אזי אחלק שללי עם כת"ר בזכות זו, ובאם יש הצדקה בהלכה, מאד רציתי לשמוע דעתו בכל זה".
הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל כתב בתשובה לידידו הגרש"מ דיסקין זצ"ל: "הנה על דבר מה שעורר ידידי שליט"א על דבר הטיול לאופירה ואילת, עיינתי קצת ב"שדי חמד" מערכת ארץ ישראל, וראיתי שיש כמה פוסקים שמחזיקים במעוז בסברת המהרי"ט, שביוצא לחוץ לארץ על מנת לחזור- לא נאמר האיסור (וללמוד תורה ולישא אישה מותר אפילו להשתקע). אמנם התוספות לא סברו כן… וגם בספר "משנת יוסף" יש הרבה אריכות בעניינים אלו, וכדומה שהמיקל יוכל למצוא שם איזה סמך". בהמשך כותב הגרמ"מ זצ"ל ששאל בעניין זה את מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל, והרב וואזנר כתב לו כתשובה את תשובתו המפורסמת בעניין (שהודפסה לאחר מכן גם בשו"ת שבט הלוי).
הגר"ש ואזנר זצ"ל ייסד שמדברי הרמב"ם נראה שכל עיקר איסור יציאה מארץ ישראל לחו"ל הוא רק לצורך לדור בחו"ל, אך לא לצאת ולשוב מיד, והותר לצאת ולחזור לארץ ישראל לצורך מסוים, כמו לפרנסה ולסחורה, גם כשיש לו פרנסה בארץ ישראל ורוצה להרוויח יותר כסף בחו"ל. ומסיים הגר"ש ואזנר וכותב: "אבל בדעתו לחזור, אסור לצאת שלא לצורך כלל. אבל בצורך כל דהו לא גזרו, ובטיול על פי סברא, לא נקרא צורך. ומכל מקום אם הולכים לזמן מועט מאד לחזות בפלאי הטבע של יוצר בראשית, מכל מקום יש לצדד להקל, וכמובן צריך להפך הכל לדרך מצוה". הגרמ"מ שולזינגר כותב להגרש"מ דיסקין שלאחר שהגר"ש ואזנר היקל בעניין, שוב אינו יכול לעורר ולהעיר על כך למערכת "דגלנו", שהרי הגר"ש מיקל.
הגרש"מ דיסקין מודה לו על המכתבים ומעיר לו ש"מכל מקום אין ליבי שלם להקל לבני ביתי בנסיעה לחו"ל, בהערמה של דבר מצוה, אלא רק כשימצאו מצוה ממש"…
טיול בסביבות ארץ ישראל
הגמרא אוסרת לצאת מא"י לחו"ל, ופירש הרשב"ם שבכך מפקיע עצמו מהמצוות התלויות בארץ, והרמב"ן סובר שהיציאה מפקיעה אותו ממצות ישוב א"י ואילו המהרי"ט כותב שהיציאה מהארץ מאבדת בשעת היציאה את קדושת הארץ ומעלותיה. לפי הסברים אלו דנו הפוסקים האם מותר לצאת מא"י כדי לשוב במהירות. יש הסוברים שיציאה כדי לשוב מיד, כמו לטיול קצר, אינה מחשיבה את היוצא כמבטל את ישובו בא"י, כי אדם שגר בהולנד ונסע ליומיים לספרד, עדיין ביתו וישובו בהולנד. גם היוצא ליום-יומיים מא"י וממשיך לאכול מהאוכל שהביא מא"י, לכאורה גם לא ביטל את המצוות התלויות בארץ, שהרי לא אכל פירות וירקות שאינם מעושרים בחו"ל, אך אדם היוצא מהארץ לחו"ל, גם לתקופה קצרצרה ביותר, יצא ממקום קדושתה והגיע למקום שאינו קדוש, כמו ארצות הנכר.
ואולם שמעתי מהגרי"י נויבירט זצוק"ל שמרן הגרש"ז אוירבך זצוק"ל התיר לצאת לטיול למקומות הסובבים את א"י. וזאת מדוע? ישנם שהסבירו שבודאי שממידת חסידות שלא לצאת כלל מתחומי הארץ, גם למקום שכבשוהו עולי מצרים ולא כבשוהו עולי בבל (כמו ראש הנקרה), אך לא מסתבר לאסור מצד הדין לטייל ולשוב לארץ עוד באותו היום, שהרי אם אסור לצאת מא"י לחו"ל בגלל קדושת המצוות וקדושת א"י, ובמקומות אלו, חיוב המצוות התלויות בארץ הם רק מדרבנן, לכאורה אם האיסור הוא משום קדושת המקום, הרי מירושלים ליתר ערי ישראל מותר לצאת, למרות שקדושת ירושלים חמורה יותר, והרי מקומות אלו הם קדושים ברמה מסוימת. והיוצא לטיול ושב באותו היום לארץ, לא הפקיע עצמו מישוב א"י, שהרי דירתו נשארה בארץ וגם אינו מפקיע עצמו מהמצוות התלויות בארץ, שהרי לוקח איתו את כל המזון מהארץ. וכך ציטטו בשם מרן הגר"ש ואזנר זצוק"ל. (וראו בס' שלהי דקייטא ס"כ ובס' ויאמר שמואל סנ"ט).
בני יקירי הרב חיים אליעזר שליט"א שאל, לפני מספר שנים, את מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זיע"א האם ניתן לצאת לטיול במקום שכבשוהו מצרים ולא כבשוהו עולי בבל. מרן זיע"א שאל: "אתה מתכוין לצאת לטייל ב'שלושת השבועות'?" ובני השיב: "לא. באופן כללי", ומרן זצוק"ל השיב: "בכל השנה, למה לא?!".
ה"חזון איש" (שביעית ג, יט) כתב שהמקומות שהתקדשו בקדושת עולי מצרים ולא בקדושת עולי בבל, הם מקומות קדושים בתכלית קדושת א"י והדין של 'הכל מעלין לארץ ישראל' הוא אף בזמנינו ואף מחו"ל גמור למקום שכבשו עולי מצרים. החזו"א כותב שם: "ומיהו הא דהפליגו חז"ל כתובות שם במעלת ישיבת הארץ, נראה דאף באותה שלא קידש עזרא, וכ"כ רדב"ז בפירושו בר"מ פ"ד מהלכות סנהדרין בשם הכו"פ". ואכן, יש שכתבו שלדעת החזו"א ניתן לצאת משטחי כיבוש עולי בבל לשטחי כיבוש עולי מצרים. (ראו שו"ת משנת יוסף ח"א נ, ח. קונטרס יורנו בדרך עמו' לד ועוד).
הגמרא מספרת שכשהאמוראים נפרדו מחבריהם שעברו ללמוד תורה בבבל, נפרדו מהם בעכו, כדי לא לצאת מא"י לחו"ל. הרי לנו, לכאורה, גמרא מפורשת, שאסור לצאת מא"י לחו"ל גם לליווי החכמים, כשמסתבר שהחכמים ליוו את חבריהם רק לזמן קצרצר, ובכל זאת שבו אחורה ולא יצאו לחו"ל. המהרי"ט כותב שמנהג החכמים היה מידת חסידות בלבד, אך לא מצד הדין, ואמנם מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זיע"א (בספרו דרך אמונה) כותב שדברי המהרי"ט לא התקבלו על האחרונים. (וראו מהרש"א גיטין ב, א ובס' דבר יעקב שם).
רוב אזור הצפון, המצוי כיום בשטח מדינת ישראל, הוא בכלל 'כיבוש עולי מצרים', לפי כל הדעות. כיבוש עולי בבל בצפון הארץ נמשך עד עכו וכנגדה למזרח. נחלקו הראשונים כמה כבשו עולי בבל צפונית לעכו, האם רק רצועה בצפון מערב א"י בין עכו לכזיב או עד כזיב, מלבד רצועה אחת. ובנוסף, ישנה נחלקו האחרונים על מקום רצועה זו.
הגר"א כהן שליט"א ערך מפות מעודכנות, המבוססות על דברי הפוסקים בענין. במפת הגליל המערבי למדנו שמעכו ועד תל אכזיב (כולל צפון עכו, כביש מספר 4 צפונית לצומת עכו-דרום, רוב העיר נהריה, כולל חופי נהריה, והישובים אכזיב, בוסתן הגליל, גשר הזיו, חצרות יסף, לוחמי הגיטאות, מזרעה, סער, רגבה, שבי ציון ושמרת) הם לפי הגר"א רצועת חו"ל שבין עכו לעכזיב, ולדעת ה'אדמת קודש ו'המלבושי יום טוב' הוא חו"ל גמור. לדעת הרמב"ם (לפי ה'כפתור ופרח') הוא א"י לכל דבר ולרוב הפוסקים הוא מקום שכבשוהו עולי מצרים ולא עולי בבל.
הישובים בצת, ראש הנקרה, לימן, שמורת רכס הסולם, חוף בצת והרכבל בראש הנקרה- לדעת המלבושי יו"ט והאדמת קודש לא כבשוהו אפילו עולי מצרים והוא חו"ל מוחלט, ולדעת הרמב"ם (לפי הכפתור ופרח)- כבשום עולי מצרים ולא עולי בבל, ולכן יתכן שיש מקום להחמיר ולא לבקר שם, בפרט לכהנים (כשישנם דעות הסוברות שאסור לכהן לצאת ולטמא את עצמו בארץ העמים, יעויין שו"ע יו"ד שסט, א ונושאי כליו שם. וראו הרחבת הענין במשנת יוסף שביעית פ"ו עמוד קל"ד). ואמנם, ישנם פוסקי הלכה הסבורים שאין איסור לצאת לנסיעה וטיול קצר במקומות אלו, כשהמטיילים מתכוונים לשוב תוך זמן קצר לבתיהם.
הנושא ארוך ומורכב ולא באנו אלא לעורר ולא לקבוע כלל וכלל מסמרות הלכה למעשה. מפות גבולות הארץ מצויים בספרי ההלכה וניתן לעיין בהם.
במחילה מכת"ר,
עד שדן בכשרות הנסיעה לצפון הארץ, יש לצאת חוצץ נגד ריבוי הנסיעות לחו"ל ממש.
תופעה שנהיית רווחת לאחרונה, זוגות צעירים של אברכים הנחשבים 'רציניים' נוסעים
לטיול לחוץ לארץ ממש.
אין בעיה לצאת לחול לצורך מנוחה – ובמיוחד שהרבה יותר זול מבארץ.
הרמב"ם כותב שמה שנכבש על ידי מלך ישראל נקרא ארץ ישראל . ולפי זה גם הכיבוש של המדינה נחשב כיבוש לכל דבר לא פחות מכיבוש עולי בבל . ואם יבוא הטוען ויטען שאין זה מלך ישראל . יסתכל ברמב"ם שמונה גם את הורדוס שהיה עבד ורצח כמעט את כל חכמי ישראל בכלל מלכות ישראל. וראש הממשלה כאן לא גרוע מכך. ואף שדעה זו מאד לא פופולרית . אבל כל מחפש אמת יראה שזו האמת.