בית כנסת בלודז', שנבנה ב-1905 ושרד את השואה, נמצא בסכנה, זאת לאחר שלטענת הקהילה היהודית הבעלים, אזרחית פולין, הפרה את החוזה – היא אינה מאפשרת להם להיכנס למתחם, ודורשת מהם להתפנות לאלתר.
מדובר באחד מבתי הכנסת האחרונים בפולין, מכיוון שלאחר השואה אלו שעוד שרדו את ההרס הנאצי, הפכו למחסנים ואפילו לבריכות שחייה. בית הכנסת הוא אחד מהשניים היחידים בלודז', שבה עד השואה הייתה קהילה יהודית גדולה. כיום יש במקום רק כמאה חברי קהילה.
בית הכנסת רייכר מכונה לעיתים "בית הכנסת הנסתר" מכיוון שהוא ממוקם בחצר פנימית, במקום נסתר מן העין. לאחר ליל הבדולח מכר הבעלים היהודי את המבנה לשותף גרמני, וכך המבנה נותר על כנו. לאחר המלחמה נמסר המבנה בחזרה לבעלים היהודיים, ואלו שיפצו אותו.
במבנה יש שלט שמספר כי "בית כנסת זה היה שרוף, והבנייה המחודשת נגמרה בשנת תשמ"ט (1989) בחסותו וסיועו האדיבה של קרן לאודר ניו יורק". המבנה נמכר עם השנים לפולנים, אך עם סייג ברור ביותר בחוזה: כל עוד אנשים מתפללים במקום – חל איסור להסב אותו למטרה אחרת ויש לאפשר את המשך קיום בית הכנסת במקום.
לאחרונה נדהמו היהודים לגלות כי הבעלים של הנכס החליטו לסלק אותם מהמקום. "אני מבקש מכם להתחיל בהליכים להעתקת מבנה בית הכנסת", קיבלו היהודים מסר ברור. לטענת הבעלים, מצב המבנה ירוד ויש צורך בשיפוץ או אפילו החלפה של גג המבנה. אך בקהילה סוברים שמדובר בתירוץ בלבד על מנת להשתלט על המבנה באופן מלא.
הבעלים הפולני נסמך על כך שבית הכנסת אינו בשימוש שוטף בשל מצבו הירוד, אך יחד עם זאת כן נערכו מספר חגיגות ואירועים במקום עד 2019. כעת לא ניתן לבצע שום אירוע או תפילה במקום, מכיוון שהבעלים החליפו את המנעולים.
העובדה שהם אינם יכולים להיכנס מפסיקה בפועל את התפילות במקום – וכך מתאפשר לבעלים הפולנים לשנות את הייעוד על פי החוזה. "הרגשנו לא רצויים, למרות שבכתב הנוטריוני כתוב שכל עוד יש יהודים בלודז' אי אפשר לשנות את הייעוד של המקום", אמר לכלי תקשורת פולני דוד גורפינקל, נשיא עמותת "כוח לודז'" שעוסקת בקידום התרבות היהודית במדינה.
הסכסוך בין הבעלים לקהילה אינו חדש. ב-2020 ביקשו בקהילה לשפץ את בית הכנסת, שמוערך ב-90 אלף זלוטי (כ-62 אלף שקלים), אך בתגובה לעדכונם, הם נדרשו על ידי הבעלים להעביר את בית הכנסת למיקום אחר. "מיקומו המצער של בית הכנסת בין שטחי מגורים מכביד על הדיירים, הבעלים והקהילה היהודית", נטען.
לדברי הבעלים, הקהילה אינה נושאת בעלויות אחזקת הבניין וכך נוצר הנזק. אחת הבעיות המרכזיות היא שמכיוון שמדובר במבנה פרטי, לא ניתן להכניס אותו לרשימת האתרים לשימור של הרשויות. כעת, כך נראה, ייעלם בית כנסת נדיר, ששרד באורח נס את השואה.
