יו"ר הבית היהודי הרב רפי פרץ בפייסבוק:
מה שעמד לנגד עיני זה עם ישראל, ארץ ישראל תורת ישראל והציונות הדתית.
אמש קיבלתי החלטה קשה, אחת ההחלטות הקשות בחיי ואני רוצה לשתף אתכם בהשתלשלות האירועים כפי שאני רואה אותה. רציתי ושאפתי לאחד ככל הניתן את הכוחות מימין לליכוד. חשבתי שזה היה הדבר הנכון לעשות, ככה היינו ממקסמים את קולות הימין.
כידוע, המגעים עם האיחוד הלאומי היו תקועים תקופה ארוכה והתחדשו רק לפני שבוע.
ביום שני בצהרים אצל הרב דרוקמן הגענו, הבית היהודי והאיחוד הלאומי, להסכמה על כל פרטי ההסכם כולל פרטי המיזוג. נותרה שאלה אחת פתוחה: מקום 4. האיחוד הלאומי התעקשו על אופיר סופר ואנחנו התעקשנו על מוטי יוגב – הוסכמה רוטציה רק השאלה הייתה מי ראשון. היינו על סף חתימה. הוסכם לחזור לרב דרוקמן מיד אחרי אישורי המרכזים בערב.
מרכז המפלגה אישר את הרשימה לכנסת כפי שהייתה בכנסת ה-22 והסמיך אותי כיו"ר לנהל מו"מ עם מפלגות אחרות. ההצבעה עברה ברוב מוחץ על אף קומץ שהתנהג באלימות מבישה. התמונות הקשות מהמרכז, שעולה בליבי חשש שיש מי שארגן זאת מבעוד מועד, השפיעו לרעה.
מסיבות שאינן ברורות, האיחוד הלאומי סירב להצעתנו, דבר שהפתיע את כולנו. מיום שני בלילה האיחוד הלאומי נכנס לסבב התייעצויות שבסופו הוא הודיע שהם לא מתקדמים איתנו ובוחנים אלטרנטיבות אחרות. אחת הסיבות שסמוטריץ' בדיעבד טען שבגללן אינו מעוניין לחתום היתה הבלאגן שנוצר בישיבת המרכז.
ביום שלישי בבוקר קמנו להסכם שנחתם בין הימין החדש לאיחוד הלאומי. ההסכם כולל ריצ'רץ' בין הצדדים כשהימין החדש קיבל את מספרי האי זוגי והאיחוד הלאומי והבית היהודי קיבלו יחד את הזוגי.
החלוקה של מפלגות הציונות הדתית היתה כזאת: האיחוד הלאומי מקבל את מקומות 2, 6, 10, 14. והבית היהודי מקבלים את מקומות 4, 8, 12, 16.
הסכם זה השאיר בידינו ברירות כואבות: לרוץ בנפרד ולהסתכן באי מעבר אחוז חסימה או לרוץ במשותף ללא עוצמה. האמירה של בנט היתה חד משמעית שהוא לא מוכן להתאחד עם בן גביר ולכן נערכנו ריצה נפרדת.
כחלק מההיערכות לריצה נפרדת הצטרפה אלינו העיתונאית ואשת הרוח שרה ב"ק. שרה, עיתונאית ותיקה, תמיד מביאה קול אמיץ וערכי בתוך כלי התקשורת השונים. אשת רוח שעבודותיה ויצירותיה הביאו קול חשוב במרחב הישראלי. אישה אמיצה עם ערכים ואידיאלים של הציונות הדתית, אשת ארץ ישראל ועם ישראל. ההצטרפות של שרה חיזקה אותנו במובנים רבים.
בזמן הזה השמאל עשה חיבורים ועלינו הייתה אחריות לאחד את המחנה. איתמר בן גביר היה צריך להיות חלק מהרשימה המאוחדת, וזו עדיין דעתי. התעקשתי על זה מול ראש הממשלה ומול הימין החדש לכל אורך הדרך.
אתמול בערב, לאחר מו"מ עם נפתלי בנט, הוזמנו ביחד לראש הממשלה. הוזמנו יחד איתנו הרב דרוקמן והרב אייזמן שתמכו במהלך של ריצה נפרדת. לאחר שראש הממשלה הראה לנו כי אנחנו לא מצליחים לעבור את אחוז החסימה בסקרי עומק רבים. הייתי צריך לקבל החלטה קשה ולא פופולרית בניגוד להבטחה שלי ובניגוד גמור ליושרה הפנימית שמלווה אותי לאורך חיי. היו בפניי שתי אפשרויות, ששתיהן עם מחיר גדול וכבד: ריצה עצמאית עם סיכון גדול מאוד לא לעבור את אחוז החסימה או ריצה משותפת ללא עוצמה.
יצאתי מראש הממשלה לכנסת עם החלטה לרוץ בריצה נפרדת, בדרך התקשרו אלי הרבנים דרוקמן ואייזמן והביעו דעתם בצורה חד משמעית שצריך לרוץ במשותף עם הימין החדש חרף ההסכם עם עוצמה.
כשהגעתי למשכן הכנסת, בסביבות השעה 22.15 הופתעתי ונדהמתי לשמוע בכלי התקשורת על החלטתה של עידית סילמן להצטרף לימין החדש והעדפה שלה את מקום 7 בימין החדש על פני מקום אצלנו. הבנתי שאין ברירה ואנחנו באירוע אחר לחלוטין.
מה שעמד על כף המאזניים זו הקמת ממשלת שמאל. אם היינו רצים בנפרד ובסוף לא עוברים את אחוז החסימה היינו חוזרים לשנת 92', ועל זה אף אחד לא היה סולח לנו. המראות הקשים של גירוש יהודים מביתם נחרטו בלב ובנפש של הציונות הדתית, של עם ישראל וגם בנפשי שלי. למראות האלו אסור לחזור.
ההחלטה התקבלה בלב כבד. אף אחד לא רוצה לא לעמוד במילתו. נתתי את המילה שלי והפרתי אותה, אני מצטער על כך בכל ליבי. מנהיגות צריכה לקבל החלטה גם אם יש בצידה מחיר אישי כבד.
אומר זאת בצורה ברורה: למען עם ישראל וארץ ישראל הייתי מוכן שהתדמית הציבורית שלי תיפגע.
קיבלתי החלטות קשות בחיי. אם זה כטייס, אם זה כרבצ"ר בצוק איתן, והמפורסמת שבהם הייתה ההוראה לתלמידיי לא להתנגד בכוח לגירוש כדי למנוע מלחמת אחים ושפיכות דמים בעם ישראל. ההחלטה אמש הייתה קשה בקנה מידה דומה – מה שעמד לנגד עיני אלו המראות של גירוש יהודים ואסור היה לקחת את הסיכון של אי מעבר אחוז חסימה וקריסת גוש הימין. הציונות הדתית, הזהות היהודית וארץ ישראל נמצאים פה על המאזניים. בחיבור הזה הצלנו את הציונות הדתית.
אנו ממשיכים קדימה, עם הדגלים של הציונות הדתית. עם הערכים שלנו. עם האידיאלים. והפעם גם ננצח.
