"בין הזמנים השחור" גבה מהציבור החרדי שורה של קורבנות והותיר אחריו משפחות מדממות ויתומים טריים. שכול, יתמות וכאב. סיקור מדמם
"כשחסר תורה, חסר שמירה על כלל ישראל" נוהג מרן ראש הישיבה ונשיא מועצת גדולי התורה הגאון רבי גרשון אדלשטיין להתריע מידי 'סוף זמן'.
"התורה מגנא ומצלא, וכשחסר תורה בעם ישראל עלולים להתרחש אסונות ח"ו" מתריע רועה הדור הישיש.
דומה כי לא יכולה להיות המחשה ברורה מבין הזמנים האחרון. שורה של אסונות שזיעזעה את כל שדרות הציבור החרדי והדתי בארץ ובעולם.
מה שאלפי רקטות בעיצומו של זמן קיץ לא יכולות לעולל, עשו 3 שבועות של רפיון בתורה. 'המחדש' עם הסיכום המדמם של חופשת הקיץ – בין הזמנים השחור.
בשבוע הראשון של ימי בין הזמנים, שנפתחו עם הפסקת האש בדרום הארץ, יצאו בני משפחת גלושטיין, תושבי אופקים, ליום 'כיף' בבירה.
עם רדת החשיכה, תאונה מחרידה, בה אוטובוס ללא נהג הידרדר על האם שעמדה בתחנה עם ילדיה, גבתה את הקרבן הראשון של בין הזמנים.
המשפחה איבדה ברגע את אם המשפחה ושתי ילדותיה שעמדו בסמוך אליה. אחותם נפצעה ברגליה.
כלה צעירה שעמדה בתחנה גם היא איבדה את תינוקה ורגליה ונאבקה על חייה במשך ימים ארוכים.
מספר ימים חלפו, ועם צאת השבת הראשונה של בין הזמנים, אלפי אברכים ובני ישיבות ניצלו את פגרת בין הזמנים ומזג האוויר הנוח השורר בבירה הירושלמית בלילות הקיץ, על מנת לשפוך שיח בכותל המערבי.
שעה קלה לאחר חצות, קולות ירי פילחו את האויר. פיגוע ירי. הפעם ללא הרוגים בחסדי שמים אולם כ8 בני אדם נפגעו בדרגות שונות, חלקם יסחבו את הפציעה לעוד תקופה מסויימת.
אולם משניתנה הרשות להשחית, אינו מבחין בין צדיק לרשע, ובחור החמד, מפארי ישיבת "נתיבות חכמה" בראשותו של הגר"ד וולפסון, הבחור החשוב מרדכי שלזינגר ז"ל, טבע למוות בימה של טבריה במהלך נופש משפחתי.
אוי מה היה לנו. במהלך השבוע האחרון של בין הזמנים, דודי ירד לגנו ללקוט שושנים צעירות… יונתן דויטש מקרית יערים, פעוט ממש.. שהה בנופש משפחתי בצפת. במהלך החופשה טיפס לבדו לבריכה, שם נמצא ללא הכרה וללא דופק..
פעולות ההחייאה הנמרצות החזירו את הדופק לכמה ימים, בהם נאבקו רופאי בית החולים זיו בצפת על חייו, עד שלמגינת כל לב נאלצו לקבוע את מותו לאחר ימים ספורים.
וכאילו לא די בכך, ביום חמישי, עש"ק ראה, עצר הציבור את נשימתו עם היוודע הבשורה הקשה על תינוק נוסף, הפעם ממשפחת לב ביישוב החרדי מיצד, שטבע אף הוא בבריכה פרטית.
גם במקרה הזה, תפילות המוניות של מצוקים החזיקו אותו בחיים למשך כ3 ימים עד שבעוונותינו נגזרה הגזירה ונקבע מותו בבית החולים הדסה עין כרם.
עם ישראל כולו מחזיק אצבעות לאברכי הכוללים ותלמידי הישיבות שחזרו לספלי בית המדרש יחד עם תינוקות של בית רבן לזמן אלול, בתפילה ובתקוה כי יבלע השם את המוות לנצח וימחה דמעה מעל כל פנים.
כתבה שאני מאוד מזדהה איתה, כה לחי איצלה כץ…
דמעות