צב הים הירוק הוא אחד מבין שני מיני צבי הים המקננים בחופי הים התיכון של ישראל והוא מין בסכנת הכחדה. גפיו מותאמות לשחייה כסנפירים.
ראשו צר ושריונו חלק עם גוונים יפהפיים של שחור, אפור, ירוק וחום. הוא קרוי צב ים ירוק בשל שומן גופו הירקרק, שקיבל את גונו בעקבות תזונתו הצמחונית בעיקרה. בבגרותו אורך שריונו כמטר ומשקלו יכול להגיע ל-150 ק"ג. צב הים הירוק גומא מרחקים ארוכים בין אזורי שיחור המזון לאזורי הרבייה.
נקבות צב הים הירוק מטילות בממוצע ארבע פעמים בעונה, מדי כשלוש שנים ומעלה. בין מאי לאוגוסט הן עולות בלילות אל החוף, חופרות בור בחול ומטילות בו 130 ביצים לערך.
לאחר מכן, הן מכסות את הקן בחול וחוזרות אל הים. כעבור כחודשיים האבקועים מגיחים מהקנים ועושים את דרכם אל הים. כחלק ממאמציה של רשות הטבע והגנים לאושש את אוכלוסיית צבי הים, מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת, חלק מהקינים מועתקים לאתרי הדגרה מוגנים במספר חופים בארץ.
בשנות ה-30 של המאה הקודמת דווח על ציד בהיקף של כ-2,000 צבי ים ירוקים מדי שנה לאורך חופי ישראל. אף על פי שצבי הים מוגנים כיום לפי חוק, דיג כשלל לוואי, פסולת וזיהום בים, תנועת כלי שיט ופגיעה באתרי ההטלה עדיין מאיימים על אוכלוסיותיהם.
המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים מטפל בצבי ים פצועים ופגועים, עורך מחקרים למען שימורם ומקיים גרעין רבייה לצב הים הירוק.
