בבחירות שנערכו ב־2013 ספגה מפלגת בל"ד מהלומה. "יעד המפלגה היה ארבעה מנדטים, אך היא השיגה שלושה בלבד, מה שגרם לגירעון תקציבי של 2.5 מיליון שקלים", כך סיפר לחוקרי המשטרה רואה החשבון של בל"ד, יוסף חיסן. האתר 'ישראל היום' מתאר את השתלשלות הפרשה בתחקיר מטלטל.
הנהגת המפלגה, ובתוכה חברי הכנסת לשעבר ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי, באסל גטאס ואחרים, החליטה לצאת במבצע התרמה לכיסוי הגירעון. בסוף שנת 2013 הוכרז המבצע כמוצלח, והמפלגה הצליחה לגייס את מלוא הסכום החסר.
נטעאל בנדל, שערך את התחקיר, מספר כי כאן החל החשד. כשרואה החשבון של המפלגה העביר את הדו"חות הכספיים למבקר המדינה כחלק מביקורת המפלגות השגרתית, חשדו אנשי המבקר שמשהו אינו כשורה.
"עשר שנים אני בביקורת מפלגות, ולא נתקלתי במקרה כזה חמור", מסר בעדותו במשטרה ארז אופיר, סגן מנהל האגף לביקורת מפלגות וחושף פרשת השחיתות בבל"ד.
"שמתי לב שכל התרומות הן בסכומים של אלפיים שקלים ויותר. מניסיוני – לא תורמים סכומים כאלה. זה העלה בי חשד שמדובר ברישום פיקטיבי של תרומות" סיפר.
ממבקר המדינה העניין הועבר לחקירת המשטרה. במבצע חקירתי נרחב, זימנה יחידת החקירות "יאח"ה צפון" עשרות מהתורמים ששמותיהם הופיעו בפנקסי הקבלות של בל"ד.
אלא שרבים מהם העידו שלא תרמו כלל ושחתימתם זויפה. אחת מהם, למשל, היא מי שלימים הפכה לחברת כנסת, היבא יזבק.
באותם הימים יזבק היתה פעילה בכירה במפלגה. "מעולם לא תרמתי לבל"ד, אין לי ממש כסף לתרום", העידה. החוקר הראה לה קבלה עם תרומה בגובה 1,500 שקלים שעליה שמה וחתימתה. "זו לא החתימה שלי, ומעולם לא חתמתי כך. אני ממש לא תרמתי לבל"ד את הכסף הזה".
אם כך, מהו מקורם של 2.4 מיליון השקלים? רבים מאלה שטענו שחתימתם זויפה סיפרו לחוקרים על שמועה שלפיה הכסף הוברח מחו"ל לישראל, מעשה ידיו של חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה, שברח לקטאר בעקבות החשד שריגל לטובת חיזבאללה.
מנתאס שמאס, שהיה מנהל הסניף המרכזי של בל"ד בנצרת עד שהסתכסך עם בכירי המפלגה, סיפר לחוקרים שלמיטב ידיעתו מקור הכסף הוא מירדן ומקטאר, ומסר להם את שמותיהם של חמישה פעילים בכירים שלטענתו העבירו את הכסף לארץ – חלקם עובדים בשכר בכנסת.
שמאס הוא העד החשוב בתיק, והוא הביא להרשעתם של 13 פעילי בל"ד בעקבות הפרשה. שלושה מהשמות שמסר שמאס נעצרו עוד ב־2012, ואחר כך בתחילת 2013, בכניסתם לישראל דרך מעבר הגבול "נהר הירדן", כשהגיעו מהממלכה ההאשמית לישראל עם מזוודות כסף שבתוכן עשרות אלפי יורו.
שניים מהם סיפרו אז לחוקרי המכס שאיש עסקים הביא להם את הכסף לטובת נזקקים בקרב ערביי ישראל. החוקרים השוו את מועדי הכניסה של הפעילים לישראל ואת הפקדות המזומנים בחשבון הבנק של בל"ד, וגילו פרט מעניין: בכל פעם שהפעילים חזרו מירדן, ביחד או לחוד – יום או כמה ימים לאחר מכן הופקדו מאות אלפי שקלים בחשבון הבנק של המפלגה.
למשל: ב־19 במארס 2013 נכנסו לישראל מירדן שני פעילים דרך מעבר הגבול "נהר הירדן", נתפסו עם מזוודות של מזומנים ושוחררו – ויום למחרת הופקדו בחשבון הבנק של בל"ד 560 אלף שקלים.
ב־15 במאי שניים מהפעילים נכנסו מירדן לישראל באותה הדרך – ויום למחרת הופקדו 430 אלף שקלים בחשבון הבנק של בל"ד. כך קרה כמעט בכל ההפקדות, שהצטברו בסופו של דבר לכדי סכום של 2.4 מיליון שקלים.
מה שהגביר את חשדם של החוקרים היה העובדה שמאות אלפי השקלים שהופקדו בחשבון הבנק של בל"ד ב־2013 הופקדו עוד בטרם פרסמה המפלגה את מבצע ההתרמה. חמשת הפעילים הודו שכשנסעו לירדן הם גם פגשו את בשארה, אך הכחישו שקיבלו ממנו או מטעמו כסף. הם גם הכחישו שהכניסו כסף לישראל.
בחקירתם במשטרה חזרו בהם מגרסתם בחקירה במכס שלפיה קיבלו את הכסף בירדן מאלמוני, וטענו שבכלל יצאו עם הכסף מישראל לירדן ואז חזרו איתו. לדבריהם, זה כסף שהרוויחו בחנויות שנמצאות בבעלותם בישראל.
אלא שבחקירה הם עומתו עם כך שהכסף שהוברח היה בשטרות חדשים באותו רצף מספרי – כלומר, מקור הכסף בחבילה אחת, שהפעילים, כך על פי החשד, פרסו וחילקו אותה ביניהם, ולא ייתכן שהתקבל בתפזורת מלקוחות מזדמנים בישראל.
באוקטובר 2021, במסגרת הסדר טיעון, הורשעו 13 אנשי בל"ד לפי הודאתם בעבירות של מרמה וזיוף של קבלות. פרשיית מזוודות הכסף מירדן נסגרה, וכתב האישום נגד בכירי בל"ד לא כלל אותה.
מבל"ד נמסר בתגובה: "פרסום התחקיר הוא ניסיון להכתים את המפלגה וחבריה. מדובר ברדיפה פוליטית. הפרקליטות חזרה בה מכל ההאשמות וחתמה על הסכם טיעון".
"באף שלב בתיק לא נקשר שמו של מייסד בל"ד עזמי בשארה למתרחש, והניסיון לעשות זאת חסר בסיס. חברי בל"ד המעורבים פעלו לטובת מטרות המפלגה הציבוריות, ואיש מהם לא הפיק רווח אישי" נמסר מטעמם.
