שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים שבינינו, שבזכותה נזכה, בעזרת ה' ובישועתו, לילדים מחונכים שיעניקו לנו רק נחת.
ושימו לב טוב!
ישנם הורים לחוצים בטבעם: הם תמיד צועקים, תמיד משתוללים, תמיד מגיבים בקיצוניות לכל מה שקורה עם הילדים או מסביבם.
כאשר אתה פונה אליהם ושואל: "מדוע האווירה בבית כה רועשת וגועשת?", הם מסבירים לך בצורה הכי פשוטה: "מה אתה רוצה? אני הורה לחוץ".
אתה כהורה לחוץ, רק מסביר לנו עד כמה זה נכון לקרוא לשיחה שלנו "חינוך הורים" ולא "חינוך ילדים".
הורים לחוצים יוצרים ילדים לחוצים.
ילדים לחוצים, אלו ילדים אומללים, שעם הזמן יהיו אומללים כמו הוריהם, כמוך וכמוךְ שמעניקים להם את אותו לחץ.
בהגדה אנו מסבירים את הפסוק (דברים כו, ז) "וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ" בכך ש"עמלנו" – אלו הבנים.
כלומר, היו המצרים המושחתים לוקחים את הילדים שלנו, מניחים אותם בתוך קיר, ומכסים עליהם בטיט – רצח לשמו.
אבל יותר מזה, יש משהו אחד "ואת לחצנו", מה זה "ואת לחצנו"? זה הדחק.
המצרים היו יודעים להגיע לעם ישראל ולהלחיץ אותם: "קום מהר", "הרגע", "מה עשית?", "אוי ואבוי איזה אסון".
עם ישראל אומרים לקדוש ברוך הוא: "הלחץ קשה עלינו יותר מאשר לקבור ילד", כי לחץ לא משאיר לך אפילו את האפשרות להסתכל ולבחון מה אתה עושה, ולראות האם יש סיכוי שתוכל לצאת מהמצב המביש הזה.
כאשר אתה מלחיץ את הילדים שלך, אתה בעצם הרבה יותר גרוע מאשר שולח אותם לישיבה של מעלה.
אתה הורס להם את החיים גם בהווה וגם בעתיד.
תירגע! תנשום עמוק!
את כאמא תביני שגם הדבר החמור ביותר שאת יכולה לראות בעיניים, הוא לא חמור כמו הצווחה שלך, כי הצווחה היא הדבר החמור הרבה יותר.
ילדים שנמצאים תחת תנאי לחץ, לעולם לא חושבים בצורה בוגרת על החיים, לעולם לא נוטלים אחריות, ולעולם לא חושבים לרגע שאנו נמצאים כאן בעולם טוב ויפה שניתן אך ורק לשפר אותו.
זהו ההרס הטוטאלי, האמיתי, המרכזי של החינוך בימינו.
נושמים עמוק, נרגעים ובשום מצב לא מכניסים אווירה של לחץ לבית, ובזכות זה זוכים לילדים פרחים, קדושים וטהורים, מוצלחים ומבורכים, שיעניקו לנו אך ורק טוב, ונחת יהודית אמיתית כל הימים.
ברוכים תהיו!
