דרמה בבג"ץ – ועימות ישיר בין השופטים לבין הממשלה והיועמ"שית: שופט בית המשפט העליון נועם סולברג הציע למדינה לבטל את המינוי של שופט העליון בדימוס מני מזוז ליו"ר הועדה למינויי בכירים – ולהפוך את המינוי של מזוז לזמני בלבד, רק לצורך הבחירה ברמטכ"ל המיועד, הרצי הלוי. כך פורסם באתר Y-net.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה סירבה להצעה, ועם חזרתם מהתייעצויות הבהירו נציגי הפרקליטות כי הם דוחים את ההצעה.
נציג הפרקליטות אמר עם החזרה מהדיון כי היועמ"שית ביקשה לתת להם לטעון שוב, על מנת שיסבירו מדוע יש לדחות את ההצעה. גם מזוז עצמו סירב להצעה של סולברג – עד לא מזמן חברו לבית המשפט העליון.
בעקבות זאת הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה לנמק עד 15 בספטמבר מדוע לא יורה על ביטול מינוי הקבע של מזוז, ויהפוך אותו רק למינוי לצורך אישור הרמטכ"ל". הוועדה בכל מקרה לא תתחיל לעבוד גם בעניינו של אלוף הרצי הלוי בלי לעדכן את בג"ץ, מה שעשוי להוביל לדחייה במינוי הרמטכ"ל.
הדיון נערך בעתירה של ארגון "לביא" נגד מינויו של מזוז ל-8 שנים ליו"ר הוועדה למינוי בכירים, על ידי ראש הממשלה יאיר לפיד. הארגון טען כי המינוי נעשה בניגוד לכללי הריסון החלים על ממשלת מעבר. מינויו של מזוז, שהיה בעברו היועץ המשפטי לממשלה ועד לאחרונה שופט בית המשפט העליון, נועד בין היתר כדי להכשיר את מינוי הרמטכ"ל הרצי הלוי שאושר על ידי היועצת המשפטית לממשלה, גם הוא בתקופת בחירות.
בעתירה שהוגשה באמצעות עורך הדין יצחק בם נכתב כי "אין לאשר מינוי זה בתקופת ממשלת מעבר, וזאת בשל מאפיינים 'מחטפיים' של ההחלטה". שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון הורה ליועמ"שית להשיב לעתירה עד 22 באוגוסט, אך בחר שלא להקפיא את המינוי הצפוי.
מנגד בתגובת המדינה לעתירה הוסבר כך: "תפקיד הוועדה, שהוקמה לפני כשני עשורים כחלק מהפקת הלקחים מפרשת בר-און-חברון, הוא לבחון את טוהר המידות של המועמדים לשבעה תפקידים בכירים ורגישים כגון ראש המוסד, הרמטכ"ל וראש השב"כ, אשר מתמנים ללא מכרז או ועדת איתור. הוועדה היא מייעצת, היא אינה מאתרת מועמדים לתפקידים, אינה הגורם הממנה, והסמכות להחליט על המינוי מסורה רק בידי הדרג המדיני".
לפי המדינה, "הממשלה קבעה בשנת 2018, לאחר בחינת הסוגיה, תקופה כהונה קשיחה של כל חבר שייבחר לכהן בוועדה למשך שמונה שנים, ולא פחות מכך (למעט נציב שירות המדינה שיכהן בוועדה בזמן מילוי תפקידו)".
"בהכרח", ממשיכה המדינה בתגובתה," כהונת כל חבר בוועדה תימשך מעבר לתקופת הכהונה של הממשלה שמינתה אותו. זאת, בשל הצורך לשמור על עצמאותה ואי תלותה של הוועדה. כך למשל, בעת הזו מכהנים בוועדה שני חברים שמונו על ידי ממשלה קודמת – פרופ' טליה אינהורן ומר משה טרי, והם צפויים להמשיך ולכהן גם לאחר הקמת הממשלה הבאה".
בתגובה נמסר כי "לפי הכללים שקבעה הממשלה בהחלטתה משנת 2018, הוועדה אינה יכולה לקיים את עבודתה בלא יו"ר. הנחיצות באיושו של תפקיד יו"ר הוועדה בעת הזו התעוררה בשל הצורך הדחוף למנות רמטכ"ל במקומו של רא"ל אביב כוכבי בסוף השנה, ונוכח פטירתו של יו"ר הוועדה שכיהן עד לאחרונה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג ז"ל".
"בהתאם לכך, מונה כעת השופט בדימוס מזוז ליו"ר, לתקופה של שמונה שנים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2018" כתבה המדינה בתגובה. התגובה הוגשה באמצעות עורכי הדין אבי מיליקובסקי ויובל שפיצר ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
שרת הפנים איילת שקד, שהייתה היחידה בישיבת הממשלה שהתנגדה למינויו של מזוז ואף ביקשה מראש הממשלה החליפי נפתלי בנט להטיל וטו על ההצבעה, אמרה הבוקר כי "היועמ"שית ושרי הממשלה שגו שלא אימצו את דעתי. או שנמנה את כל המינויים החשובים גם בתקופת בחירות, וכך צריך להיות, או שלא ימנו את מי שלא הכרחי לתקופות ארוכות".
במכתב ששלחה לבנט בחודש שעבר, לפני ההצבעה, היא טענה כי "יש למנות יושב ראש המוסכם על כלל חברי הגוש. ישנם שופטי עליון נוספים שמינויים לא יעורר כל התנגדות בקרב חברי הממשלה ובקרב הציבור הרחב".
"יש לי חשש שבית המשפט העליון מנסה ללכת בין הטיפות כדי שלא ייחשב כגורם בעל השפעה פוליטית", אמר השופט עודד מודריק (בריאיון ל ynet) הבוקר על ההחלטה. "זו מעין השערה. אבל נראה לי נכון יותר שכבר היו פסיקות שאמרו שאין מינויי קבע בענייני בכירים בזמן בחירות, ולכן גם כאן לא יהיה מינוי קבע".
מודריק הוסיף: "אבל אם יבטלו את המינוי של מני מזוז באופן מלא אז תהיה פה תקלה גדולה כי כבר נבחר רמטכ"ל למעשה. אני מכיר את מני מזוז ולא חושב שיעשה מהלך של שבירת הכלים. הוא יקבל את זה, ומעניין אם כשתיכון ממשלה המינוי יהפוך לקבע".
עו"ד יצחק בם, שהגיש את העתירה, אמר (לynet) כי "אנחנו שומרים על אופטימיות. לא צריך למנות יו"ר לשמונה שנים בעת כהונת ממשלת מעבר. השמיים לא ייפלו אם מזוז ימונה רק לצורך בדיקת מינוי רמטכ"ל – שזה הדבר הדחוף".
