יונתן שיינפלד מכוון גבוה, אין ספק. אבל אם ניקח את השיר הזה לרגע וננסה להבין מה גרם ללב שלו, לנשמה שלו, לתהליך החיים שלו, לכתוב דווקא את המילים הללו – זה כבר מעניין.
כי אם נחשוב על זה לרגע. יונתן שיינפלד היה ילד הפלא הכי מצליח בזמנו. ואז הוא לקח כמה שנים אחורה והשקיע בלבנות את החיים שלו, ישב ועשה שטייגען, התחתן, וכעת הגיע זמנו לחזור למרכז הבמה.
מה בעצם הוא רוצה כעת? לאן הוא שואף? נכון. לחזור למקום הכי גבוה, בדיוק כמו שהוא היה לפני לא הרבה שנים. והוא אומר את זה כמעט במפורש: "כל יום פה מחדש, כמו אז". על איזה 'אז' הוא מדבר? על אותן השנים שהוא כבש כל בית חסידי עם הקול הנפלא שהיה לו. והוא ממשיך ואומר: "כמו ילד, רוצה לחבק". כמו הילד שהוא היה. ומה שהוא רוצה זה: "רוצה רק לחזור אליך, גבוה".
אבל זה לא באמת העומק שיש כאן בשיר הזה. כי מה שיש כאן זה דווקא הגעגועים לבית המדרש, לשטייגען בסדר שלישי, ל: "וכמו גלים סוחפים בים אותי, כל יום פה מחדש, כמו אז".
אבל 'אז' לא יוכל לחזור לעולם. השנים המתוקות שההוא שישב על ידך זה החברותא ולא המעבד, הימים שמה שהיה מולך זו הגמרא ולא המקרופון. ואם כן כל מה שנותר זה רק לכוון גבוה ו: "רוצה לדבר רוצה לבקש, רוצה רק לחזור אליך, גבוה".
רוצה להביא את המתיקות של הגמרא אל תוך המוזיקה, אל תוך מרוץ החיים. כי מה שחסר למוזיקה הליטאית כיום זה הזמר הצעיר, המחדש והשמרן. המוטי שטיינמעץ של הליטאים. ואת זה ממלא בגאון יונתן שינפלד.
וכדי למלאות את התפקיד הזה נאמנה, הוא מבקש ומתחנן: "ובדרך רוצה לא ליפול, אולי מחר אולי כמו אתמול, מכוון גבוה, מכוון גבוה".
לכוון גבוה זה לא רק במילים, זה גם במוזיקה. מה שאנחנו שומעים בשיר הזה זה לא רק מילים שמכוונות גבוה ומדלגות מעל הגלים, עוברות מכשולים בדרך למעלה. זו גם מוזיקה שמתפתחת אט אט, מרחפת מעל הגלים ומשרה אווירה של רוגע. עם עלייה איטית ומדודה עד לפסגה.
האזינו
את השיר כתב והלחין יונתן, אל העיבוד וההפקה המוסיקלית צירף אליו את המעבד דורון אלימלך ויחד הם חתומים על ההפקה המיוחדת הזאת.את השיר כתב והלחין יונתן, אל העיבוד וההפקה המוסיקלית צירף אליו את המעבד דורון אלימלך ויחד הם חתומים על ההפקה המיוחדת הזאת.
השיר חמוד אבל הכתבה מושקעת
שיר חמוד הא לא מבצע גדול
שיר מדהים לחן מהמם!
שיר מכוער מבצע ענקקג
שיר מאדדדד עמוק שרוב העם לא מבין ולא יבין