ב'יהדות התורה' חוששים לרדת ל-6 מנדטים

בכירים ופעילים מדגל התורה הליטאית ואגודת ישראל החסידית מביעים דאגה מפני האפשרות שיהדות התורה תרד ל-6 מנדטים בבחירות. בשיחה שערך העיתונאי הותיק שלום ירושלמי בזמן ישראל הוא מתאר כי "אצל רובם מצאתי תחזית פסימית. אין מי שמעז לדבר על עלייה בכוחה של יהדות התורה לשמונה מנדטים או יותר ורבים מדברים על ירידה במנדט אחד לשישה בלבד, לראשונה מאז הבחירות ב-2015".

ירושלמי גם מציין את הפרדוקס שיש אצל האוכלוסייה החרדית שדווקא מאד גדלה בשנים האחרונות, אבל התוצאה בבחירות הפוכה. "אין מי שמעז לדבר על עלייה בכוחה של יהדות התורה לשמונה מנדטים או יותר ורבים מדברים על ירידה במנדט אחד לשישה בלבד", הוא מצטט חבר כנסת מדגל התורה שטוען כי הליטאים ממלאים את הקלפיות ונשמעים להנהגה בעוד שרבים מהחסידים מפקירים את השטח, למרות המקומות המצוינים שקיבלו ברשימה המאוחדת. "הפוטנציאל שלנו עומד על תשעה-עשרה מנדטים, אבל בפועל אנחנו מקבלים הרבה פחות", אומר חבר הכנסת הליטאי. "נניח שאיבדנו מנדט לאיתמר בן-גביר, על זה כולם מסכימים. איפה שלושה אחרים? "ההסבר שלי הוא כזה: החצרות החסידיות שיש להם נציג בכנסת (גור, ויז'ניץ ובעלז ) שולחות גם מצביעים לקלפי. החצרות האחרות, שבהן יש עשרות אלפי קולות, לא מגלות שום עניין בפוליטיקה. הן עסוקות בשלהן, אף אחד לא באמת רוצה להגיע שם לקלפי".

חבר הכנסת מדגל התורה מפרט גם בראיון לשלום ירושלמי על חסידויות כמו צאנז, קרלין, בויאן, סלונים וסדיגורא. "עד היום היה נהוג לחשוב שמאיר פרוש, מקום שלישי ברשימת יהדות התורה, מייצג את החסידויות הללו והן נשמעות לו, אבל המצב כנראה שונה. "פעם זה היה אולי נכון", אומר בכיר ביהדות התורה לשלום ירושלמי. "החצרות הללו היו קטנות וניתנות לשליטה. היום מדובר כבר בחסידויות גדולות מאוד עם אלפי משפחות בכל אחת, עם מוסדות משלהן, עם דרישות רציניות. לפרוש כבר אין את אותה ההשפעה שם".